השתלבות הקוסמטיקאית במהלך הטיפול הרפואי – סינרגיה בין חומרים ובין גישות טיפוליות

פעמים רבות הלקוחות שלנו מטופלים גם אצל הדרמטולוג, בשל אותה בעיה. האתגר עבור הקוסמטיקאית הוא, כיצד להשתלב בטיפול הרפואי שהלקוח כבר מקבל, מבלי להשפיע לרעה על התוצאות, או על מצב העור, מבלי לגרות אותו, ורצוי גם – עם היכולת להעצים את התוצאה הטיפולית. היכולת לעשות זאת מותנית בהבנה מלאה של תורת החומרים הפעילים ושל הדרכים הידועות לנו לחולל שינוי בעור.

 

מצבי עור רבים, המטרידים את לקוחותינו, הם לחם-חוקם של רופאי העור וגם שלנו. הם גם מקור הפרנסה של שני הצדדים. לעיתים הקוסמטיקאית "לוקחת צעד אחורנית" כאשר המטופל שלה, נניח במקרה של אקנה, מחליט לקבל טיפול רפואי. היא עשויה להסתפק בהוצאת קומדונים ובמעקב אחר מצב העור, במתן אל-סבון עם חומצות או מי פנים, ו"לתת לתרופה לעשות את שלה". גישה דומה היא עשויה לאמץ במקרים של טיפול רפואי במצבים נוספים: פיגמנטציה, דרמטיטיס לסוגיה ועוד. הדבר נובע בחלקו מהאמונה שהתרופות הן "פתרון הקסמים", החומרים שאין לנו גישה אליהם והם (ביחד עם הידע של הרופא) המענה הבדוק יותר לבעיה. המציאות היא, שברוב הפעמים הקוסמטיקאית יכולה לשפר את תוצאות הטיפול הרפואי ולסייע למטופל לעבור אותו במינימום תופעות לואי או גירוי, במקרים בהם ניתנים חומרים פעילים מגרים. עובדה נוספת היא, שחלק מן החומרים הזמינים לרופא זמינים גם לנו במכון הקוסמטי. לחלק מן החומרים הרפואיים יש מקבילה קוסמטית – חומר אחר שעושה את אותה פעולה. וישנם חומרים קוסמטיים רבים שאין להם כל מקבילה בקרב התרופות, ושמקנים לקוסמטיקאית מגוון רחב של אפשרויות טיפוליות שאינן זמינות לרופא.

 

להשתלב בצורה נכונה

כדי להשתלב בצורה חכמה בטיפול שנותן הרופא נחוץ להכיר את מגוון החומרים הזמינים לרופא, את השפעתם על העור ואת מנגנון פעולתם, את הריכוזים המחוללים שינוי ומה קורה בעור בכל ריכוז. בנוסף לכך, יש להכיר את האופי של בעיות העור בהן אנו והרופא מטפלים ואת הדרכים הידועות להשפיע עליהן. כאשר מכירים את בעיית העור בה אנו והרופא מטפלים ואת החומר שהרופא החליט לתת, יש בידינו כלים לתרום את תרומתנו במספר דרכים: א: אנו יכולים לבדוק האם החומר אותו נתן הרופא נתן מענה לכל הצרכים ולכל הביטויים של המחלה או הגורמים למחלה. זה איננו מובן מאליו תמיד. במידה ואיבחנו שיש צורך שלא נענה – נוכל לתת חומר שמשלים את הטיפול. ב: אם הרופא נתן חומר שאנו יודעות לגביו שהוא ייצור מצב לא נוח בעור: גירוי, יובש, קילוף, דלקת וכו` – אנו יכולות להיערך מראש למצב ולצייד את המטופל שלנו במענה המתאים. הצרכים האסתטיים או נוחות הטיפול לא תמיד נלקחים בחשבון ע"י הרופא. ג. לעיתים ישנו במכון הקוסמטי מיכשור או טכנולוגיה שאינם זמינים במרפאת הרופא. המיכשור יכול להשתלב בצורה יעילה בטיפול הרפואי, בתנאי שיודעים את הדרכים הנכונות לעשות זאת.

עלינו לוודא, בבחירת החומרים שניתן בשילוב עם הטיפול הרפואי, שאנו לא חוזרים על הפעולה שעושה הרופא. הבחירה שלנו, כאשר המטופל שלנו מקבל מהרופא אנטיביוטיקה, לא תהיה חומר משלנו עם פעילות אנטי בקטריאלית. הצורך הזה כבר נענה ע"י התרופה. אין טעם לתת חומצות הידרוקסיות לקילוף, למי שמקבל רטין A או רטוויט או לוקסיד. יש טעם להשתלב בכל הדוגמאות הנ"ל, לתרופות, עם חומרים המשלימים את הפעילות התרופתית – בהתאם למצב העור ולצרכים. דוגמאות לכך נראה בהמשך.

 

השתלבות בטיפול בפיגמנטציה

ניקח כמה דוגמאות לשיקול דעת שעלינו להפעיל בעת הטיפול בכתמי עור. טיפול שכיח ומקובל אצל הדרמטולוג, המבקש לתת משחה טיפולית לכתמים, הוא מרשם ה"קליגמן". מרשם קליגמן יכול להכיל שניים, שלושה או יותר מבין ששת החומרים הבאים: חומצה רטינואית, הידרוקינון, חומצה גליקולית, חומצה קוג`ית, אסקורביק אסיד והידרוקורטיזון. גם הריכוז שהמטופל שלנו יקבל מכל אחד מהמרכיבים – נתון להחלטת הרופא. הרופא יצייד את המטופל במרשם, הכולל את המרכיבים והריכוזים שראה לנכון לתת, והרוקח יכין. הקוסמטיקאית חייבת להכיר את המרשם הזה, המהווה את אבן הבסיס לטיפול הרפואי בכתמי עור, את תפקידו של כל מרכיב ואת השפעתם של הריכוזים השונים של כל מרכיב. הידרוקינון, למשל, הוא מדכא מלנין יעיל ביותר. הוא יופיע בכל מרשם קליגמן. הרופא יכול לתת 6% עד 18% ואף יותר. דיכוי יצירת מלנין הוא רק חלק מהנחוץ כדי לטפל בכתמי עור, ולכן הרופא יצרף גם חומצה רטינואית (באותו מרשם) כחומר מקלף המגביר את חדירתו של הידרוקינון. לרוב יהיה שם גם הידרוקורטיזון (סטרואיד), להרגעת הדלקת. יש לברר עם המטופל "איזה קליגמן" הוא קיבל, כלומר מהם החומרים בהם בחר הרופא ובאילו ריכוזים. זאת כדי לדעת כיצד ניתן להתנהל עם הטיפול במקרה שלפנינו. מה ביכלתנו לתרום, ומה אין צורך שניתן. במידה ואנו עובדות עם מכשור טיפולי, כדוגמת IPL, או IPL המשולב עם RF, עלינו לקחת בחשבון שחומרים מגרים (כמו חומצה רטינואית) יש להפסיק למרוח לפחות 4 ימים בטרם ביצוע הטיפול אצלנו בקליניקה ושיש לחדש את הטיפול לפחות 4 ימים לאחריו. מדכאי מלנין, לעומת זאת, נחוץ לתת בכל מהלך הטיפול באמצעות IPL, למניעת מצב של פיגמנטציה עקב הגירוי שיצרנו בעצמנו. נושא נוסף הוא הגירוי שיכול ללוות את הטיפול באמצעות משחת קליגמן. מטופלים מסוימים יחוו גירוי, עקב ריכוזים גבוהים של החומרים הפעילים במשחה. עלינו לדעת מה יש במשחה, לבחון את תגובת המטופל שלנו ולהשלים במידת הצורך את הטיפול עם חומרים נוגדי דלקת ונוגדי חמצון (דלקת כשלעצמה יכולה לחולל או להחריף כתמי עור). רטינואידים הם חומרים עם פעילות ברוכה, והם חלק ממרשם קליגמן, אולם יש לזכור שהם פוגעים ביעילותו של מחסום העור. זאת בדיוק מאותה סיבה שהם חומר מקלף טוב וחומר הגביר חדירה של חומרים פעילים. לכן אנו, במכון הקוסמטי, נוכל לתת דגש על שיקום השכבה הקרנית באמצעות חומרים המחקים את המחסום ההידרו-ליפידי (הידרו=מכיל מים וחומרים סופחי מים, ליפידי=מכיל שומנים. הקרנית מכילה את שני סוגי החומרים). לעיתים המטופלים שלנו יקבלו "אזומד" – זוהי תרופה שהמרכיב הפעיל בה הוא הידרוקינון, 4% או 2%. אזומד לבדו לא יכול להבהיר כתמים. חדירותו זעומה, וכיום רופאים רבים מצרפים לטיפול באזומד גם רטינואיד כלשהו – רטין A, לוקסיד או רטוויט. במידה והמטופל משתמש באזומד ללא חומר מקלף נלווה, נוכל אנו לצייד אותו בחומר כזה. אזומד, כשלעצמו, יכול לשמש כמדכא מלנין הנלווה לטיפולי IPL לפיגמנטציה. ישנן חברות שהפרידו את הטיפול לפיגמנטציה לשני תכשירים – מדכאי מלנין בתכשיר אחד ומקלפים בשני. ההפרדה מסייעת לנו להשתמש בכל פעם במשפחת החומרים המתאימה.

 

השתלבות בטיפול באקנה

בטיפול באקנה הנושא מורכב ומרתק אף יותר.. אקנה הוא למעשה לא-פחות מארבע פתלוגיות שונות: התקרנות-יתר, עודף יצור סבום, זיהום חיידקי – ודלקת. כל אחד מהארבעה מחייב טיפול, וישנם חומרים טיפוליים נפרדים לרשות הקוסמטיקאית והרופא לכל אחד מהם (אם כי חומרים מסוימים מסייעים ביותר מפתלוגיה אחת). לעיתים הרופא נותן חומר טיפולי מסוים, שבבדיקה שלנו אל מול מצב הלקוח – איננו עונה על כל הצרכים. לדוגמה, נער עם אקנה המשלב פפולות וקומדונים, שקיבל אנטיביוטיה. הפתלוגיה של זיהום חיידקי אכן קיבלה מענה תרופתי, אולם הבעיות התקרנות היתר (המתבטאת בקומדונים ולמעשה גם בפפולות עצמן) ושל עודף יצור הסבום – לא נענו. אנטיביוטיקה לא מקלפת ולא מקטינה יצור חלב – היא מענה לזיהום החיידקי. עלינו לבחור בחומר טיפולי שישלוט על שתי הפתלוגיות הנוספות שברור לנו שקיימות כאן. נוכל לבחור, במקרה זה, מבין מגוון החומרים הטיפוליים הזמינים לקוסמטיקאית, את אלה שיקלפו (כמו חומצות אלפא ובתא הידרוקסי), או – טוב יותר – אלה שיקלפו וגם יקטינו יצור חלב – כמו רטינואידים או חומצה אזלאית. אם, מצד שני, הרופא נתן חומר המקלף ומקטין ייצור חלב – כמו החומרים שהוזכרו קודם, וישנו גם זיהום חיידקי ו/או דלקת, ישנו מגוון חומרים הזמינים לקוסמטיקאית שיש להם פעילות נוגדת דלקת או אנטי חיידקית. חשיבותם עולה לאור העובדה שהטיפול ברטינואידים מגרה את העור, ונוגדי דלקת נותנים כאן מענה נאות. יש לתת את הדעת, בנוסף, כשהמטופל שלנו מקבל רטינואידים, על שיקום השכבה הקרנית אצלו באמצעות החומרים המתאימים כיוון שברור לנו שהוא עלול לסבול מיובש ("אקנתי מיובש" הוא מצב שכיח שאנו פוגשות). יש לזכור שיובש מחמיר אקנה, ושעלינו לתת כאן דגש על חומרים מקבוצת ה-NMF ולא על חומרים שומניים, כיוון שהבעיה כאן היא תכולת המים בעור ולא תכולת השומן.

בשנים האחרונות אנו פוגשים יותר ויותר מטופלים שמעדיפים "לקצר את המסלול" ולקבל טיפול בתרופה רואקוטן. בד"כ אני ממליצה לא להתערב בטיפול זה עם חומרים פעילים משלנו, למעט שיקום מתמשך של הקרנית וסיוע למטופל לשמור על עור בריא ותכולת מים נאותה. בתום הטיפול ברואקוטן, נשאלת השאלה – מהי נקודת הזמן בה אנו יכולות לתת חומרים מגרים או מקלפים – למשל לטיפול בצלקות. ואז עולה הסיסמה השכיחה של "כעבור חצי שנה". ובכן, ברפואה, ובקוסמטיקה הטיפולית, אין סיסמאות או תשובות אוטומטיות. כל מטופל מגיב שונה לטיפול ברואקוטן, ובהתאם למצבו בתום הטיפול נחליט כיצד נתאים לו חומרים. ישנם מטופלים שבתום חצי שנת טיפול ברואקוטן, עורם עדיין שומני ומפריש, בריא ומתפקד היטב, ואין כל בעיה לתת להם חומרים טיפוליים הכוללים חומצות הידרוקסיות – בריכוז מקלף. אחרים – מסיימים את הטיפול עם עור מיובש ביותר, מגורה, ושמחייב שיקום. לא נדע כמה זמן נצטרך כדי לשקם את העור ומתי הוא יתפקד טוב יותר, עד שנצא לדרך. אולי הוא לעולם לא יהיה עוד שומני, אולי הוא יחזור בשלב כלשהו לתפקד כעור שומני, ייתכן ומאפיינים מסוימים שלו ישתנו בהשפעת התרופה.

כיוון שהטיפול באקנה הוא למעשה טיפול בארבעה מופעים שונים, וישנם חומרים רפואיים מגוונים לטיפול בהם, על הקוסמטיקאית לדעת יותר כדי להביא להצלחת הטיפול המשולב (קוסמטיקאית בשילוב עם הרופא). עליה להכיר את כל החומרים הרפואיים הזמינים לרופא ואת המופע הספציפי של המחלה שהם מכוונים אליו. זאת, כפי שאמרתי, כדי לא לחזור על פעולה שעשה הרופא וכדי לתת מענה לאפשרות שהרופא לא כיסה את מכלול הבעיות. למרבה המזל, מגוון החומרים הזמינים לשימוש הקוסמטי בטיפול באקנה הוא די עשיר. קוסמטיקאית שתשתלם במגוון הזה ותכיר אותו, תוכל לשפר לאין ערוך את תוצאות הטיפול שהיא מעניקה, ולבדל את עצמה מאחרות. ידע ובקיאות בתחום הזה הופכים חלק מהקוסמטיקאיות ל"אשפיות" של הטיפול באקנה, עם תוצאות שאינן נופלות מאלה של הטיפול ברואקוטן.

 

שילוב של כישורים ושל ידע

ישנם מצבי עור רבים נוספים בהם אנו משתפות פעולה עם הרופא, עם או ללא ידיעתו. חידוש העור, למשל, אינדיקציה עליה לא שוחחנו, היא כר נרחב לטיפולים קוסמטיים, טיפולי IPL או טכנולוגיות נוספות, טיפולים בפילינג לסוגיו השונים וחומרים לשימוש הביתי. הלקוחות שלנו, במאמציהן להגיע אל הטוב ביותר וכמה שיותר מהר, מבקשות לקבל פתרונות בכל הגזרות – הרפואית והקוסמטית. לרשות הרופא עומדים חומרים מסוימים האסורים לשימוש הקוסמטיקאית ,ואחרים שהם מותרים בשימוש הקוסמטי אך עד ריכוז מוגבל. מצד שני, כאשר אנו מכוונים לחולל שינוי בעור (ולא חשוב אם נגדיר את עצמנו כ"קוסמטיאית רפואית" או לא, למונח אין כל משמעות) אנו פועלות בדיוק כמו הרופא: אנו מגדירות יעדים, מבינות בדיוק מה קורה בעור – מה לא תקין או מה ברצוננו לשנות, אנו יודעות אילו חומרים או פרוצדורות יכולים להשפיע על המצב ובאיזה מינון – ובונים תוכנית פעולה. לעיתים הרופא יכול לשפר את תוצאות תוכנית הפעולה שלנו, או להיפך – אנו יכולים לשפר את תוצאות הטיפול הרפואי. הקוסמטיקאית שעובדת בגישה המדעית, או בגישה הטיפולית, איננה חוששת מהשתלבות בטיפול התרופתי ואיננה לוקחת צעד אחד הצידה. אדרבא – היא רואה את המצב כהזדמנות לחולל, יחדיו, התקדמות מהירה ויעילה יותר במצב עורו של הלקוח.