חומרים פעילים לטיפול בעור המגורה והמודלק

 

אחד המצבים השכיחים שאנו פוגשות אצל מטופלים הוא עור אדמומי, מגורה ומודלק. מצבים מסוימים של דלקת מצריכים טיפול רפואי. רבים אחרים הם שגרת יומה של כל קוסמטיקאית, כחלק מתופעות הלוואי של טיפולים או כמצב התחלתי איתו הגיע המטופל לראשונה למכון. מהם החומרים הזמינים לנו לטיפול, ועל מה יש לתת דגש?

 

מצבי עור שכיחים

עור מגורה של לקוחות הוא חלק משגרת העבודה הרגילה שלנו. גירוי יכול להיות מלווה בדלקת, או להיות קל וחולף. הוא יכול להיות אקוטי או כרוני, עם או ללא זיהום. פרוצדורות רבות שאנו מבצעות במכון מביאות לעור אדמומי ומגורה – פילינג, ניקוי עמוק, שימוש במכשירי IPL למגוון האפליקציות, מריטת שיער ועוד. זהו גירוי אקוטי שלא מערב זיהום בד"כ, ושניתן באמצעות חומרים מסוימים (עליהם נדבר) לסייע לתסמיניו לחלוף מהר יותר. מדוע "להתאמץ" לטפל בגירוי שיחלוף ממילא גם ללא עזרה? מעבר לנוחות של המטופל והרגשתו הטובה, נושאים חשובים לכל הדעות, יש לזכור שעור הסובל מגירוי מחלים לאט יותר. הוא משתקם לאט ובצורה פחות יעילה, בעוד שעור שטופל היטב בחומרים מרגיעים/נוגדי דלקת ישקם את המחסום העורי טוב יותר.

במקרים אחרים אנו פוגשים עורות הסובלים מגירוי מתמשך יותר (כמו לקוחות המשתמשות בחומרים מגרים באופן כרוני – רטין A, חומצות הידרוקסיות וחומרים מגרים/פוטוסנסיטיביים נוספים). גם כאן חשוב לתת מענה בצורת חומרים המרגיעים ומונעים דלקת. גירוי מתמשך גורם להזדקנות מהירה יותר של העור. במצבי גירוי משתחררים רדיקלים חופשיים הפוגעים במרכיבי רקמה רבים, מופעלים ציטוקינים מלבי-דלקת ומופעלים אנזימים הגורמים להרס של מרכיבי הרקמה. רקמה הסובלת מגירוי כרוני לא תוכל לשקם ביעילות את המרכיבים הפגועים, הסביבה הדלקתית איננה תומכת בתהליכי בנייה ושיקום.

עור מגורה פגיע לזיהומים שונים. לעיתים המטופל שלנו מגיע עם עור מודלק ומזוהם מעצם המצב שלו – למשל מטופלים הסובלים מאקנה. העור האקנתי מצוי במצב כרוני של זיהום ודלקת, רבים מהמטופלים חשים את הגירוי בעור כשגרת יומם, וסובלים מאדמומיות ולעיתים תחושת עקצוץ. העור האקנתי בו הזיהום שוכן דרך קבע מתקשה לשחזר את הרקמה בצורה מושלמת ופעמים רבות מחלים מהאקנה עם הצטלקות. זיהום יכול להתפתח על עור מגורה מסיבות נוספות. באטופיק דרמטיטיס, למשל, הגרד המתמשך (ביחד עם היובש) מביא לפגיעות של העור לזיהומים, הגרד כשלעצמו מסייע לכניסת המזהמים והמחסום העורי הפגום מאפשר למזהמים לשגשג. תכשירים שיש להתאים לחולים כאלה, בפרט במקרים המערבים זיהום, צריכים לכלול חומרים נוגדי זיהום.

מטופלים הסובלים מגירוי כרוני הם, למשל, מעשנים כבדים או כאלה הסובלים ממחלות/נגעי עור (כמו סבוריאה מתמשכת). למרות ההבדל הרב בין עור של מעשנים לעור עם נגעים -ברמת הטיפולים שיש להתאים להם – שני המצבים האלה מצריכים שימוש בנוגדי דלקת. בנגעי עור יש להתאים גם חומרים לטיפול בגירוי ובעת הצורך גם נוגדי זיהום, שגם אם לא יטפלו בשורש המחלה, הם יסייעו במניעת החמרה ויאפשרו שיקום טוב יותר.

 

מנגנוני פעולה ומינונים

מנגנוני הפעולה של החומרים המתאימים לטיפול בגירוי ודלקת, עם או בלי זיהום – הם מגוונים. גירוי זמני, מצב המלווה באדמומיות (כמו למשל לאחר פילינג, שימוש ב-IPL, ניקוי עמוק, או לקוח/ה המגיע         /ה לאחר שיזוף מוגזם בים עם עור אדמומי) ניתן לטיפול מיידי באמצעי הפשוט של קירור הרקמה. בעור האדמומי ישנה התרחבות של כלי דם, מה שמקנה לעור את הגוון וגם גורם לחימום- הדם הרב שמגיע מחמם את העור. לעיתים דולפים תאי חיסון וגורמי דלקת מבעד למרווחים בין התאים בכלי הדם שהתרחבו. את התרחבות כלי הדם ניתן לעצור ע"י קירור פשוט ומיידי עם ג`ל קר או כל שיטה זמינה שמקררת. לג`ל כזה ניתן להוסיף חומרים מרגיעים כמו – אלוורה, ביסבולול, אזולן, אלנטואין, כדי להעצים את הפעולה.

מנגנוני פעולה נוספים של חומרי הרגעה, מלבד קירור וכיווץ כלי דם, הם: שחרור ציטוקינים אנטי דלקתיים, סתירת רדיקלים חופשיים (המצויים בכמות רבה ברקמה המגורה/המזוהמת), עיכוב אנזימים המופעלים בזמן דלקת וגורמים להרס של הרקמה וכן פעילות על מגוון של קולטנים בתאי חיסון ובתאי עור המתווכים יצירת דלקת. ישנם חומרים מרגיעים שהשימוש המסורתי בהם הוא בן מאות שנים, אולם מנגנון הפעולה שלהם לא מוכר עד תום. חומרים אחרים – מוכרים למדע ברמה טובה ביותר : מינונים, מנגנון/י פעולה ושילובם הנכון עם חומרים אחרים. בטבלה המופיעה מטה ישנו מגוון של חומרי הרגעה וחומרים בעלי אפקט אנטי דלקתי. חלקם יעילים במצבי גירוי אקוטי וזמני וחלקם טובים לגירוי מתמשך או דלקת מתמשכת. כמה מהם טובים לטיפול בשני המצבים. בחלק מן החומרים יש מינון ספציפי שבו הם פועלים; מתחת למינון האופטימלי אין טעם להשתמש ומעליו – גם כן לא משתמשים, משיקולים שונים. במידה והמטפלת אינה יודעת אם השימוש בחומר תלוי במינון ומה המינון הפעיל – אין טעם "להמציא" מינונים, עדיף לבחור בחומר אחר שיותר מוכר לכן. יש לדעת, כי חומרים מסוימים – במינון מסוים עושים פעילות X ובמינון אחר עושים פעילות Y שונה בתכלית, לעיתים אף הפוכה. אבץ הוא אחת הדוגמאות. חומרים אחרים ניתנים למריחה פשוטה וישירה על העור, ללא מיהול, כמו אלוורה, קלנדולה, שמן נים, אורגנו ועוד. מבין החומרים הרבים נתעמק בשלושה חומרים מוכרים וזמינים לקוסמטיקאית ונבדוק כיצד ניתן להפיק מהם תועלת במכון ובבית.

 

חומרים מרגיעים ונוגדי דלקת

• בחומרים להם יש מינון תרפויטי ידוע – יש להשתמש במינון הידוע ולא במינונים אחרים.
• חלק מן החומרים בטבלה מיועדים לשימוש קצר טווח וחלקם מתאימים לשימוש מתמשך. ישנם חומרים המתאימים לשני השימושים (אקוטי וגם מתמשך).

 

פרופוליס

הפרופוליס מופק ע"י דבורים משרף המופרש ע"י עצים וצמחים. בעולם הצומח משמש השרף ככלי הגנה נגד זיהומים והשפעות של מזיקים סביבתיים. השרף מעובד במעי הדבורה והתוצר שלו – הפרופוליס – משמש לציפוי ותיקון סדקים בכוורת ולהגנה מזיהומים לסוגיהם. בעולם העתיק נהגו להשתמש בו לחניטת גופות ולטיפול בזיהומים מוגלתיים, מורסות וכיבים שונים. גם כיום השימוש בחומר נפוץ ברחבי העולם – בנטילה פומית וכמריחה חיצונית. מרבית המחקרים שנעשו על החומר נעשו במעבדה או על בעלי חיים. מיעוטם נעשה על בני אדם. לכן, בעולם הרפואה הקונבנציונלית, עדיין החומר לא קיבל מעמד של מרכיב פעיל מבוסס ושניתן לצפות את פעילותו, יעילותו ותופעות הלוואי שלו ברמת סבירות גבוהה. בפרט הדברים אמורים לגבי נטילה אורלית. אין לצרוך אותו, באופן פומי, לאורך זמן והטיפול כולו מחייב התאמה ומעקב של איש מקצוע. השימוש כמריחה – נוח יותר מבחינת הבטיחות, תוך הקפדה על צורת העבודה הנכונה. גם כאן אין להשתמש לאורך זמן אלא בעת הצורך – לטיפול בזיהום ובדלקות. החומר תועד כאנטי וירלי, אנטי חיידקי, מחטא (אנטיספטי), אנטי פטרייתי, נוגד-דלקת וגם נוגד חמצון. הוא משמש לטיפול בכוויות קלות, אפטות בשפתיים, זיהומי עור לסוגיהם, הרפס (כולל גניטלי). מחקר אודות טיפול בהרפס תיעד שימוש במשחה בריכוז 3% מפרופוליס במיצוי של 75%-85%, במריחה של 4 פעמים ביום למשך 10 ימים. מחקר נוסף בנושא זיהום וירלי תיעד שימוש בקרם בריכוז 3%. מחקר בנושא דלקת אקוטית של צוואר הרחם תיעד שימוש בריכוז 5% (תמיסה/משחה/קרם) למשך 7-10 ימים. מחקר בבעלי חיים הראה יכולת שיקום משופרת של הלסת לאחר עקירת שיניים. בבנ"א, ניסוי שכלל שטיפת הפה עם 10 מ"ל תמיסה של פרופוליס המומס באתנול (ריכוזים שבין 0.2%-10%) הראה הטבה ביצירת פלאקים על השיניים. השימוש היה בגרגור 60-90 שניות ושטיפה, פעמיים ביום. ישנם מחקרים נוספים על הטבה בעששת ובזיהומים של החניכיים.

בשימוש הקוסמטי כדאי לייעד את החומר לשימוש זמני על פי הצורך: הטיפול במכון באקנה, שילוב בתכשיר לזמן קצר (כשבוע) במצב של זיהום/דלקת, בעור מגורה וכמניעת היווצרות דלקת/זיהום בהתאם לצורך. רצוי להשתמש בריכוז 3%-5%, בתמיסה, ג`ל או קרם.

שילובים וקונטרה אינדיקציות: החומר עלול להחליש את פעילותם של צמחי מרפא אחרים ובפרט מקבוצת נוגדי הדלקת (כמו שוש קירח-ליקוריץ, קלנדולה וכו`). לא מומלץ לשלב אותו באותו קרם או תכשיר עם מרכיבים אלה, במידת הצורך יש לעשות תכשירים נפרדים. כן ניתן למרוח אחד אחרי השני.

 

אלוורה

האלוורה מוכרת מזה מאות שנים כחומר עם יכולת להרגיע את העור המודלק, לטפל בכוויות ובגירויים ולהקל על מחלות עור מסוימות. אולם השימוש הנפוץ בחומר איננו מבוסס רק על פולקלור ועל ניסיון. מחקרים מדעיים בודדו מרכיבים פעילים בצמח ותיעדו את יכולתו לטפל באריתמה ובדלקת באופן יעיל, המשתווה למרכיבים רפואיים מסורתיים. מחקר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת Skin Pharmacology and Physiology בדק את השפעת ג`ל אלוורה בריכוז 97.5% כטיפול לאריתמה שנגרמה מקרינה של UVB. 40 המתנדבים שהשתתפו בניסוי נחשפו לקרינה מבוקרת על אזורי גוף נבחרים, וטופלו, מייד לאחר מכן – חלקם בג`ל אלוורה בריכוז הנ"ל וחלקם בהידרוקורטיזון (קבוצה שטופלה בג`ל 1% וקבוצה שטופלה בקרם ה"ק בריכוז זה). האריתמה נמדדה כעבור 24 ו-48 שעות. נמצאה ירידה מובהקת באריתמה כעבור 48 שעות באופן שעלה על השפעת ג`ל ההידרוקורטיזון, אם כי יעיל פחות מהקרם. ישנם מחקרים נוספים המתעדים את המרכיבים הפעילים בצמח, שרובם הם פולי סוכרים הקרויים "מוצינים". הצמח עצמו מכיל כ-95% מים, המוחזקים במבנים הסוכריים הענקיים.

יש להבדיל בין "ג`ל אלוורה" שאתן קונות, שהנו ג`ל רגיל המכיל בתוכו מעט אלוורה, לבין האלוורה עצמה – שניתנת להשגה כ-100% מיצוי הצמח. התועלות תושגנה משימוש במיצוי 100%, אותו תוכלו למרוח ישירות או למהול בריכוז של כ-15% בג`ל שברשותכן, או בקרם/תחליב.

החומר נספג מהר מאד. הוא מצויין לטיפול בכוויות ובאדמומיות שלאחר פילינג או לאחר שימוש בתכשירים עם חומצות. הוא מקל על גירודים, נפיחות, דלקות ואריתמה. יש לו תכונות אנטי בקטריאליות, הוא מצויין לעור הסובל מזיהומים ולעור אקנתי. אפשר להשתמש בן הן בטיפול המכון, להרגעה לאחר פרוצדורות המגרות את העור והן כמתן הבייתה ללקוחות לאחר טיפול המגרה את העור, למניעת זיהומים ולסיוע בתופעות הלוואי של תכשירים המגרים את העור. בעורות יבשים ניתן למרוח תמיסה נוזלית עם אלוורה לפני ביצוע פילינג – לאחר הדגריזינג. גם בשימוש הביתי, בעלי עור יבש יוכלו למרוח שכבת תחליב/ג`ל אלוורה לפני מריחת קרם חומצות מרוכז, או רטינול מרוכז. ניתן לשלב אלוורה בכל מסיכה מרגיעה שתרצו להכין במכון, וכן להשתמש לפני ואחרי ביצוע מריטת שיער. הצמח מקל גם על קרקפת מגורה, בעיסוי ישיר של התמיסה, ללא שטיפה.

 

 

חומצות שומן חיוניות

חומצות השומן אומגה 3 ואומגה 6 נקראות "חיוניות" כיוון שהגוף איננו יכול לייצר אותן בעצמו. הוא צריך לקבל אותן ממקור חיצוני. אומגה 3 = חומצה אלפא-לינולנית. (גם EPA ו-DHA הן חומצות אומגה 3, אך אותן הגוף יכול לייצר מחומצה לינולנית).

אומגה 6 = חומצה לינולאית. האפידרמיס מכיל כ-15% חומצות שומן חופשיות. הן נמצאות בממברנות התאים וכן בחומר הבין תאי. חומצה לינולאית מהווה מרכיב חיוני של הספינגוליפידים המרכיבים את מחסום העור – המגן בפני אידוי מים. היא חיונית לתהליך התקרנות תקין של העור ומחסור בה קשור לעור קשקשי ויבש. בהשפעת האנזים 15-ליפו-אוקסיגנז מפורקת החומצה הלינולאית למטבוליט בעל השפעות אנטי דלקתיות על העור. מחקרים רבים מתעדים את השפעת חומצות השומן מסוג אומגה 3 ואומגה 6 על העור. אם נסכם את הממצאים העיקריים – החומצות הללו הן: * נוגדות דלקת; * שומרות על גמישות קרומי התאים (גמישות ומבנה תקין של הקרומים מאפשרים תפקוד טוב יותר של התא והעברת מסרים תקינה), * תורמות ללחות העור – משפרות את תפקוד הקרנית כחסם בפני איבוד מים ופלישת מזהמים; * משפרות את היכולת החיסונית של העור; * מרככות את העור ומשפרות את מראהו; * מחדשות את ה"מלאי" הטבעי של חומצות שומן, שמתדלדל עם נזקי השמש ועם התקדמות הגיל; * מתפקדות כנוגדות חמצון.

חומצות שומן חיוניות קיימות בשמנים צמחיים רבים – כמו שמן שקדים, שמן קנביס, שמן נר הלילה ועוד (שמנים נוספים מופיעים בטבלה). ניתן לערבב אותן עם קרם או עם ג`ל – ערבוב בג`ל ייתן תחליב נעים וקל. שילובם בקרם, לשימוש במכון או לשימוש הלקוחה בבית, יתרום לשיקום העור היבש, לשיקום הקרנית לאחר פילינג ולטיפול בעור מגורה. לא מומלץ ערבוב של תוסף המזון, הזמין בחנויות טבע, לתוך קרם. המרכיב איננו יציב ומאבד יעילות בקרם מהר מאד. בעולם הקוסמטיקה משתמשים בצורה מקופסלת (עטופה בקפסולה מזערית) כשמוסיפים את המרכיב לקרמים. חומצות שומן חיוניות מעולות כשיקום לאחר פילינג, הן תורמות להפחתת הגירוי ולהחלמה ושחזור יעיל של הקרנית. הן יעילות הן כטיפול אקוטי והן כטיפול מתמשך, השפעה ניכרת יותר נראית בטיפול מתמשך. אפשר להשתמש בה כמרכיב התומך במצבי דלקת הנגרמים משימוש קבוע בחומצות או רטינואידים, במחלות עור כרוניות כמו סבוריאה, אקנה וכו` – לא כריפוי אלא כתמיכה בטיפול.

 

הרכבם של שמנים צמחיים שכיחים

 

המלצות נוספות

בעור המגורה יש לדאוג לתכולת מים נאותה ולא לאפשר יובש – זאת מסיבות רבות שקצרה היריעה מלפרטן; יש להשתמש בגורמי לחות וסיכה, מומלץ להוסיף גם אוריאה. בעור המגורה אין להשתמש בשמנים אתריים. הם אמנם שונים זה מזה במידת הגירוי שהם גורמים, חלקם לא בעייתיים וחלקם עם פוטנציאל גבוה לגירוי. אך כיוון שרוב המשתמשים אינם יודעים מה רמת הגירוי שכל שמן אתרי יכול לגרום, ההמלצה הגורפת היא לא להשתמש בהם בשילוב עם טיפול בחומצות, או בכל מצב בו העור אדמומי ומודלק. כן מומלץ שימוש בנוגדי חמצון, המקלים על העור את התמודדותו עם דלקת ועם גירוי. כל אימת שאנו מטפלים בעור מגורה, גם אם העור מציג תסמינים נוספים בהם נרצה לטפל – סדר העבודה יהיה קודם כל להתמודד עם הדלקת ואח"כ (או בו זמנית כשניתן) עם גורמי המחלה. תהליכי בנייה ושיקום, תהליכי ריפוי – יתרחשו בצורה יעילה בעור הבריא ויקרו לאט אם בכלל בעור המודלק. באקנה המודלק, שימוש בחומצות יכול להחמיר את תמונת המחלה. יש להתמודד קודם כל עם הדלקת, עם הזיהום החיידקי ולאחר מכן- עם ההגעה למצב בו ניתן להוסיף חומרים קרטוליטיים ומגרים – לתת אותם בהדרגה. מצב מודלק ומגורה הוא מבחינתנו מצב "חרום", כיוון שגם עבור העור הוא כזה. תהליכי שיקום ובנייה יקרו רק לאחר כיבוי השריפה. מתפקידנו לסייע בכך באמצעים הרבים והזמינים העומדים לרשותנו, תוך הפעלת ההיגיון והידע שלנו.