צרכנות נבונה של חומרים ושל מידע מקצועי – לברור את המוץ מן התבן

תחום הטיפול בעור ושיפור המראה (והתפקוד) שלו הוא מהמרתקים ביותר שיש. זהו אתגר גדול להפוך עור בוגר, עייף וחסר חיים לעור קורן ובריא למראה, או עור אקנתי לעור חלק ויפה. הקוסמטיקה שהכרנו לפני 10 שנים השתנתה ללא-הכר וכיום היא מכוונת גבוה יותר, גם בארץ וגם בעולם. מה שמאפשר לקוסמטיקה להפוך ליותר ייעודית, טיפולית ועוצמתית היא הידע הרב שנצבר במוסדות מחקר בעולם כולו. ידע בתחומים של: כיצד ניתן להשפיע על מראה ותפקוד העור? אילו נגזרות ויטמין C (למשל) עוצמתיות יותר מאחרות, באיזה ריכוז נשתמש בכל אחת וכיצד נייצב אותן בקרם? אילו שילובים בין חומרים פעילים הם סינרגיים ומעצימים את יכולתו של כל מרכיב? אילו עוד יכולות יש למרכיבים שאנו כבר מכירים? איזו השפעה יש למכשור הרפואי/הקוסמטי מסוג (IPL, אור כחול וכו`) על העור, ובאיזה אופן? אילו פרוצדורות רפואיות (מזותרפיה, TCA, ג`סנר וכו`) מחוללות איזו השפעה ולאילו מקרים הן מתאימות? ועוד ועוד.

הידע הרב הזה זמין כמאמרים מדעיים המופיעים בכתבי עת מדעיים מקצועיים. מסתבר כי נושאי הקוסמטולוגיה מעניינים אנשי מדע ברחבי העולם לא-פחות מתחומי הרפואה האחרים. אלפי אוניברסיטאות, ופקולטות יוקרתיות מכל רחבי העולם, מנפקות מדי שנה מחקרים מעניינים על השפעתם של מרכיבים פעילים (שהרבה מהם מצויים בקוסמטיקה), על מצבי עור , על מכשור רפואי וקוסמטי (כמו להסרת שיער, ריג`ובניישן, אקנה), על חדירות העור לחומרים פעילים ועל אנטי אייג`ינג. בתור צרכניות פוטנציאליות של הידע ובתור משתמשות חשובות שלו, חשוב שתדעו כיצד נוצר ומפורסם חומר מדעי, להבדיל מכתבות שאתן קוראות באמצעי המדיה השונים.

מה ההבדל בין מאמר שפורסם בכתב-עת מדעי (וקיימים עשרות כאלה בתחום הקוסמטולוגיה, הדרמטולוגיה ותחומים קרובים) לבין כתבה שאתן קוראות בעיתונות? כתבי עת מדעיים אינם מקבלים כל מאמר לפרסום. החוקר, שבמקרים רבים עבד שנים על מחקרו והגיע לממצא כלשהו, שולח את המאמר כשהוא כתוב בצורה המקובלת – מבוא, כלים, שיטות, ממצאים הערוכים בטבלאות וגרפים ודיון בהם, עם מקורות ביבליוגרפיים וכו`. המאמר נשלח ע"י עורך כתב העת (איש-מדע בעצמו) לשלושה מומחים ידועים בתחום זה כדי לקבל חוות דעת – האם המאמר אכן עונה לדרישות, הוכיח את מה שהתיימר להוכיח, לא נגוע בטעויות וראוי לפרסום כממצא מדעי חדש. לעתים מומחים אלה מעירים הערות או מבקשים בדיקות נוספות ע"י כותב המאמר, שהוא מבצע ושולח שוב למערכת כתב העת. המטרה בכל הבדיקות הנוקשות והמחמירות הללו הוא להנפיק בסופו של תהליך מאמר שיש לו ערך – שאנשי מדע אחרים ילמדו ממנו. חישבו על הרופא שלכם, שסיים לפני 10 שנים את לימודי הרפואה. תחום התמחותו עבר שינויים רבים מאז, והוא חייב כמובן להתעדכן בהם. המקור להתעדכנות של רופאים, חוקרים ואנשי מדע הוא כתבי-העת הללו, ולכן עליהם לספק מדע טהור, מידע אמיתי, עליו ניתן להישען ולקבל על פיו החלטות. כמובן שיש כתבי עת מדעיים "נחשבים" יותר ופחות, עם יותר ביקורת או פחות, אולם ככלל – כתבי עת אלה מיועדים לאנשי רפואה ומדע, נכתבים על ידי חוקרים, והם המקור בו נמצא הידע העדכני ביותר בכל תחום. כל כתבי העת הנם באנגלית (כולל המאמרים שאנו הישראלים כותבים, ושאר החוקרים בעולם) ובשפה מקצועית, המובנת לאנשי רפואה/ביולוגיה/ביוכימיה – אנשי אקדמיה. וכולם ניתנים לגישה דרך אתר המרכז אותם באינטרנט (אתר pubmed), בו כל אנשי המדע מבצעים את החיפוש אחר ידע בנושאים ספציפיים.

הדרך של המידע הזה אלינו
איכשהו, המדע הזה לא תורגם עד כה לידע שיוכל לשרת את הקוסמטיקאית הנבונה, וכל ה"מידע" (כתבות באינטרנט ובעיתונות, הדרכות וקורסים המועברים ע"י קוסמטיקאיות) שכן מגיע לקוסמטיקאית – נגוע בטעויות והטעיות רבות מספור. בכך נוצר נתק אמיתי בין הידע הרב, המעצים, האובייקטיבי והחשוב – לבין מה שהקוסמטיקאית יודעת בפועל. הנתק הזה משמש גם יצרני קוסמטיקה, המבטיחים הבטחות שאינן ברות מימוש אך שאינן ניתנות לבדיקה על ידיכן מחוסר כלים. לא נעים לקרוא ולקבל זאת, אבל חשוב להתעמת עם העובדות. תחילת השינוי היא תמיד ההכרה בכך שמשהוא איננו משביע רצון.

ראשיתו של השינוי שאתן יכולות לחולל בענף הקוסמטיקה, היא ההרגל לשאול שאלות. ככל שתשאלו יותר שאלות ממוקדות וענייניות, יצטרכו נציגי המכירות להציג לכן תשובות מספקות. אין נושא שלא ניתן להסבירו לכן, הקונות, בשפה פשוטה. ניקח לדוגמה את המכשור ל"החדרות חומרים" דרך העור, למשל באולטרא-סאונד. האם אלה מכן שרכשו את המכשיר יודעות לענות על השאלות הבאות: איזה גודל של חורים יוצר המכשיר בעור? איזה גודל מכסימלי של מולקולות יכול לחדור בעד החורים האלה? מהו גודלם המולקולרי של החומרים אותם את מנסה להחדיר באמצעות המכשיר (ושנמכרו לך כאמפולות)? האם מלכתחילה הם לא היו חדירים לעור? ושמא חלקם אינם חדירים לעור גם בשימוש באולטראסאונד (כגון חומצה היילורונית, קולגן)? האם את משתמשת בו גם להחדרת קרמי לחות או כל קרם בסיס המכיל חומרים משמרים, מייצבים, חומרי צבע/ריח וכל חומר שלא רצוי כי יחדור לעומק העור? הבה ניקח כדוגמה נוספת את המכשירים ל"החדרת חמצן דרך העור": האם מישהי ביקשה את הספרות המדעית המוכיחה כי טיפולי חמצן משפרים את מראה העור? (הכוונה היא ל"פעפוע חמצן לתאים" ולא להתזה המחוללת קילוף מכני: קילוף מכני אפשר לעשות במגוון דרכים פשוטות). העובדות הן, כי אין אף מאמר מדעי אחד המוכיח כי טיפול קוסמטי המבוסס על "החדרת חמצן לעור" שינה את מראה העור, או את תכולת החמצן בו. (הטיפול בחמצן בפצעי סוכרת תועד בספרות, אך איננו שייך לקטגורית טיפולי היופי בעור הבריא). זאת לעומת עשרות, מאות ולעתים אלפי מאמרים מדעיים המתעדים את השפעתו של כל אחד ואחד מסוכני האנטי-אייג`ינג האחרים. ודוגמה אחרונה למכשור פופולרי הוא קרני אור המיועדות לפוטו-ריג`ובניישן: האם מי מהרוכשות שאלה את היצרן את השאלה "איזו עלייה בצפיפות הקולגן הודגמה אחרי 3, אחרי 5 או אחרי 8 טיפולים במכשיר, והאם העלייה הודגמה במחקר אובייקטיבי שאוכל לעיין בו? האם ליצרן עצמו יש נתונים על כך? ומהו מקור הנתונים?" . העובדה שאינכן מבקשות אסמכתות מעולם המדע לפעילותם של מרכיבים או מכשור, תגרום כי גם בעתיד ייכנסו עוד ועוד הבטחות ומכשירים שאין כל הוכחה לפעילותם, ואתן תרכושנה אותם בחפץ לב. מאידך, אם תתעקשו על קבלת אסמכתא לכל הבטחה שניתנת לכן, תובילו מהלך של כניסת יושר, אמינות ואמת לענף בו אתן עובדות. אתן גם תגרומנה לניפוי המוץ מן התבן, ולהישארותם של הכלים בעלי הכוח לשנות.

גם בעולם הקרמים הקוסמטיים המצב איננו שונה. השנים האחרונות הביאו איתן "משב רוח מדעי" לעולם הקוסמטיקה, ומדריכות רבות משתמשות במונחים מעולם המדע באופן המעיד על חוסר הבנה. בין המושגים שהופיעו בענף הוא "קרמים טרנס-דרמליים". המונח "טרנס דרמלי" איננו שייך לעולם הקוסמטיקה אלא לתחום הרפואה. המונח של העברה טרנס דרמלית של חומרים פירושו העברה דרך העור אל מחזור הדם. חיפוש באתר המאמרים המדעיים על המונח transdermal delivery יוביל אתכן לשלל מחקרים וספרות מעניינים על התחום של העברת תרופות וחומרים תרופויטיים, דרך העור, אל מחזור הדם כדרך חדשנית ומבטיחה למתן תרופות. המתן הזה עוקף את מסלול הרגיל, דרך מערכת העיכול, המפרק את רוב החומר התרופתי, ומביא לצורך לתת לחולה מינון גדול בכדי לקבל את ההשפעה של השארית הנותרת בגוף לאחר פירוק בקיבה/במעי/בכבד. זהו מתן יעיל, בו כמעט 100% מהתרופה מגיע אל מחזור הדם. חומרים קוסמטיים, כמובן, אין להביא אל מחזור הדם. להיפך: הקרם הקוסמטי מתוכנן כך שהמרכיב הפעיל חודר אל העור אך לא אל מחזור הדם. בתרופה התכנון הפוך: שהחומר לא יתעכב בעור אלא יגיע רובו ככולו אל מחזור הדם. מונח אופנתי נוסף מהשנים האחרונות הוא "קרמים בננו טכנולוגיה". זהו מונח מרשים שברוב המקרים איננו נושא בחובו שום דבר שנציג המכירות יכול באמת להסביר לכן. שאלתן אי פעם את נציג המכירות למה הוא מתכוון במונח הזה? מה בדיוק הוקטן, מה היה גודלו קודם, כיצד הוקטן או מה בדיוק נעשה בטכנולוגית הננו? ולמונח מרשים ועכשווי נוסף: קרם ביוטכנולוגי. ראשית כדאי להסביר את המונח: ביוטכנולוגיה פירושה ביולוגיה שימושית. הרבה שימושים בביולוגיה נכנסים תחת הכותרת הזאת. כעת, בדקו עם נציג המכירות: איזו פעולה ביוטכנולוגית בוצעה בדיוק בקרם או במרכיב ממרכיביו? האם הפעולה הזאת מקנה יתרון לקרם או למרכיב לעומת קרם אחר ללא ביוטכנולוגיה (או לעומת אותו מרכיב שהופק ללא ביוטכנולוגיה?). מהי המשמעות המעשית, עבורכן כמטפלות, של הביוטכנולוגיה שיש במוצר הזה? כחוקרת של חומרים פעילים ושל השתנות העור כתוצאה ממריחתם, אני רוצה לשתף אתכן בהבחנה הבאה: ככל שהתכשיר יהיה יותר פעיל יהיה פחות צורך במונחים מרשימים כדי לתאר אותו. ועוד: המרכיבים הפעילים באמת הנם מרכיבים תמימים, פשוטים ומוכרים שאין צורך להפכם ל"טרנסרמליים" (או במונח הנכון: חדירים לעור), אין צורך להקטינם בננוטכנולוגיה, אין צורך להפעיל עליהם ביוטכנולוגיה וככלל הם נשמעים מאד פשוט ואמיתי. ניתן להסביר במילים ברורות את אופן פעולתם. והעובדה שהם אכן פועלים חוסכת מהיצרן את המאמץ להרשים. הוא פשוט נותן דוגמית ואתן חוות את התוצאות.

הבה נתבונן בכמה אמונות מושרשות, ונראה אילו שאלות יש לשאול לגביהן. קרם העיניים מאושיות הקוסמטיקה, חביבן של הקוסמטיקאיות והלקוחות גם יחד. העובדה היא, שאם אין שוני בין אזור העיניים לאזור הפנים, אפשר להשתמש בקרם לחות טוב (ונטול בושם) על כל אזורי הפנים. מישהי שאלה אי פעם את נציג/ת המכירות- מה ההבדל בין קרם העיניים שלכם לקרם הלחות? אם כל ההבדל הוא בכך שמרקם קרם העיניים עשיר יותר והוא נטול בישום – בחרו בקרם לחות עשיר ונטול בישום. זה חסכוני בהרבה. האם וידאתן, בטרם בחרתן בקרם עיניים, כי הוא מכיל מרכיבים ייחודיים לטיפול באזור העיניים והאם המרכיבים הללו נמצאו כפעילים בשיפור פרמטרים של אזור העיניים? (אגב, דרך אחת לבדוק את יעילות קרם העיניים היא למרוח בעין אחת את הקרם ובעין שנייה קרם לחות, ולראות אם יש הבדל בין הצדדים). אינני טוענת, כמובן, שאין קרמי עיניים השווים קנייה. אני מציעה כי תבדקו בטרם הקנייה מה אתן קונות. בדיקות שעשיתי לקרמי עיניים של מס` יצרנים הראו שהמרכיבים בהם זהים לאלה המצויים בקרם הלחות שלהן. מאידך, ישנם כמובן קרמי עיניים עם מרכיבים יחודיים, המצדיקים את רכישתם. נושא נוסף שגורם לבלבול הוא שמות מרשימים של מרכיבים שאינם יכולים לחדור לעור -כמו: דנ"א, גורמי גדילה (שהנם חלבונים ומעצם טבעם אינם חדירים), חומצה היילורונית, קולגן וכו`. וישנם מרכיבים שאין כל תועלת במריחתם על העור כגון זהב, פנינים, יהלומים, קוויאר. המרכיב DNA, שהופיע בקטגוריה הראשונה (לא חדיר לעור) שייך גם לקטגוריה השנייה: לא נפיק תועלת גם אם נזריק אותו לעור. זאת אמת ביולוגית פשוטה המוכרת לכל תלמיד מדעים, אך אינה מצויה, למרבה הצער, בתחום הידע של נציגי המכירות ושל מאזיניהם.

סיכום
הצלחתכן במקצוע תלויה בגישה שלכן וגם בכלים יעילים העומדים לרשותכן. כיצד תשיגו את החומרים והמכשור החשובים להצלחה, מבלי ללכת לאיבוד בשלל האפשרויות? תחילת הדרך היא באימוץ של גישה מפוכחת, חוקרת וספקנית-במידה. ישנם הרבה חומרים ואמצעים שיעזרו לכן במלאכה. אבל ישנם הרבה יותר – שמהווים נטל כלכלי כבד שאיננו מוביל לאף תוצאה טיפולית. אם תתרגלו לשאול את כל השאלות, תובילו לחוד וביחד למצב בו התעשייה תספק לכן תשובות ענייניות ולא הצהרות מרשימות וחסרות ביסוס מדעי. אם תחדדו את יכולתכן לבחור, תשיגו תוצאות טיפוליות טובות, סיפוק רב יותר מהעבודה והצלחה כלכלית רבה יותר. המשל מספר על איש חכם אחד, שבטיולו ביער ראה חוטב עצים מיוזע המנסה לחטוב עץ. "כמה זמן אתה מנסה לחטוב את העץ הזה" שאל החכם. "מהבוקר", ענה האיש בנשימה מאומצת וניגב את הזיעה. "האם אוכל להציע לך משהו?" אמר החכם, "אני רואה שהגרזן שלך קהה. אתה יכול לחדד את הגרזן וכך תתאמץ פחות ותספיק יות…." – "אין לי זמן לזה", קטע החוטב את דבריו, "אני חייב לחזור לעבודה. אני צריך לסיים לחטוב את העץ הזה".

אני מזמינה אתכן לשקול את האפשרות לחדד את הגרזן – את היכולת האינטלקטואלית שלכן כמטפלות לבחור, להחליט, לשקול נכון ולכוון נכון. עם גרזן חד משיגים יותר – בפחות מאמץ (או השקעה כספית) וביותר יעילות. כל השקעה, מבחינתכן, בכיוון הזה – תורגם להצלחה מקצועית, סיפוק רב ותמורה כספית רבה יותר.