בחירת חומרים ושילובי חומרים במכון: מעט על הנכון ועל הפחות נכון…

בחירת חומרים לעבודה במכון, ומתן חומרים לטיפול הביתי הם נושאים עליהם אנו נדרשות להחליט ברמה יום-יומית. למרות חשיבותו הרבה של הנושא, אנו נוטות להחמיץ דרכי טיפול נכונות, או דרכים נכונות לקבל החלטות – בשל חוסר ידע. נתבונן בכמה תפיסות מקובלות הנוגעות לחומרים פעילים, בהיגיון שיש בהן ובעובדות אותן יש לדעת.

מוצרים לשימוש במכון מול מוצרים לשימוש הביתי

אחת האמונות הרווחות בקרב קוסמטיקאיות, הינה שיש להקפיד ולתת ללקוח מוצרים מאותה סדרה בה השתמשנו בטיפול המכון שעשינו לו, כיוון שיש "המשכיות" כלשהי בין המוצרים ששימשו במכון, לבין המוצרים בהם הלקוח ישתמש בבית.

האמונה הזאת גורמת לחלקנו להכניס את הטיפול הקוסמטי ל"מגירות" מאולצות, להוציא עוד כסף, ו – חשוב יותר – לעיתים, להחמיץ את התוצאה המעולה שיכולנו לקבל. כולנו מכירים שלל סדרות, לעיתים של אותו יצרן, כאשר סדרה אחת (המאופיינת בצבע ועיצוב אחיד לכל הסדרה) מיועדת לאקנה, אחת מיועדת לאנטי אייג`, אחת לאנטי אייג` של הגיל הצעיר יותר, אחת לחידוש העור הבוגר, אחת לטיפול בעור האדמומי, אחת – לפיגמנטציה, אחת – לשיקום… והרשימה ארוכה. בכל אחת מהסדרות ישנם מוצרים לטיפול במכון וישנם מוצרים, בעלי אותו עיצוב, צבעים ושם-סדרה, לשימוש בבית. רבות מאיתנו נוטות לרכוש את כל הסדרה המלאה של מוצרים, מתוך חשיבה שלא ניתן לערבב, או לשלב חומרים מסדרה אחרת – גם אם היא של אותו יצרן – עם סדרה אחרת, כדי שלא להפריע ל"המשכיות" ול"סינרגיה" בין כל החומרים הללו… האם שאלנו את עצמנו – מדוע, בעצם, אנו חושבות שיש קשר בין המותגים ששימשו אותנו במכון, (מעבר לשם-סדרה דומה, צבעים ועיצוב) לבין המותגים שניתן הבייתה? האם מותגים אלה אכן "מדברים בשפה דומה", שפה סודית, שאיננה ניתנת להבנה ע"י מוצרים אחרים? או שהעור לא יצליח להבין "שתי שפות" של שתי סדרות? מדוע שמוצרים מסדרה אחרת, או של יצרן אחר, המכילים את המרכיבים הפעילים שנדרשים לעור, לא יוכלו לשמש אותנו? האם אנו בוחרות לפעול בצורה אוטומטית ומבלי להפעיל חשיבה, כיוון שאיננו יודעות באמת מה יש – מבחינת מרכיבים פעילים – בתוך המוצרים הכלולים בסדרה? או שמא בחרנו לוותר על ההבנה של – מה בעצם קורה בעור המטופל במהלך הטיפול שלנו בו, במכון ובבית, ואנו משאירים את התפקיד הזה, של הבנת הטיפול – ליצרן?

הפעלת שיקול דעת מקצועי

הדרך הקלה ביותר היא לפעול באופן אוטומטי: לרכוש סדרות שלמות, ולעקוב אחר פרוטוקולי הטיפול המוכתבים מבלי לסטות ימינה ושמאלה, ומבלי לשלב מוצרים מסדרות שונות. זה חוסך בחשיבה, ונותן את ההרגשה שעשינו הכל כדי לתת את הטיפול המושלם. בפועל, זה הכל חוץ מטיפול מושלם. זה מסורבל, יקר, מקנה תחושה של רובוט מתוכנת וחסר מעוף, ובעיקר – מרחיק אותנו מדרך הפעולה האופיינית לקוסמטיקאית שהנה מקצוענית. הקוסמטיקאית הנבונה מבינה, בדומה לרופא, שמה שמשפיע על מראה והתנהגות העור – ניתן לתיאור נכון אך ורק במונחים של מרכיבים פעילים וריכוזים. לא בשמות מותג וצבעים. היא מאבחנת נכון את העור, מבינה אילו פעולות יש לעשות במכון, אילו מרכיבים נחוצים לעור ובאיזה סדר, כאשר המטופל נמצא אצלה, ומה על המטופל לעשות בבית – באילו מרכיבים וריכוזים עליו להשתמש, באיזו תכיפות ובאיזה אופן. היא מקפידה לרכוש מוצרים – ולא חשוב מי היצרן – בהתאם לנחיצות שלהם בטיפולים שהיא מבצעת, ובידיעה מלאה של החומרים הפעילים שיש במוצר. מתוך הבנה מלאה של השינוי אותו חוללה בטיפול במכון, והבנת השינוי אותו עליה לחולל באמצעות תכשירים לשימוש הביתי – היא מתאימה ללקוח מוצרים (שיכולים להיות של מגוון יצרנים, או מגוון סדרות) ויודעת לצפות, בסבירות גבוהה, את התוצאה שתתקבל. כשם שהרופא איננו נותן "סדרות" ואיננו נמנע מלשלב תרופות של "טבע" עם תרופות של "כצט" באותו המטופל (זה תמיד מצחיק כשהמדובר באחרים…) כך הקוסמטיקאית האינטליגנטית איננה חייבת להיצמד לסדרות או לפרוטוקול טיפול מוכתב מראש, שאמור להתאים לכל המטופלים "מאותו סוג". בנקודה הזאת, תאמר הקוסמטיקאית – "אבל לי אין את הידע שיש לרופא". נכון, ולכן אינך עוסקת ברפואה. אבל הידע המאפשר להתנהל בעצמאות, עם חופש פעולה מלא ועם עוצמה טיפולית – איננו שייך לתחום הרפואה אלא לתחום הקוסמטיקה. והוא איננו מחוץ להישג-יד הקוסמטיקאית. הוא פשוט, ניתן להבנה, וברור. עלינו רק להחליט לוותר על האוטומט, ולפרוש כנפיים אל עבר הדרך המקצוענית יותר לטפל בעור.

חדירותם של חומרים לדרמיס

בביה"ס לקוסמטיקה לימדו אותנו, שאנו מטפלות רק בשכבת העור העליונה ביותר. גם גורמים אחרים בענף (ואפילו רופא זה או אחר) מעלים מדי פעם את הטענה כי "חומרים שנמרחים על העור אינם חודרים לדרמיס". טענה זאת, גם אם הועלתה ע"י רופא, מקורה בחוסר ידע בסיסי במבנה העור ובהשפעתם של החומרים הפעילים. מזה עשרות שנים, מחקרים מדעיים מראים את פעילותם של חומרים – למשל: ויטמין A, ויטמין C ועוד – על הדרמיס ואת היכולת שלהם לשנות את מבנהו ואת תכולתו. ויטמין A, הפועל בכל רובדי העור, בין שלל ההשפעות שלו – מעודד פיברובלסטים לייצר קולגן. הוא עושה זאת באמצעות קישור לקולטנים המצויים בפיברובלסט. מחקרים ותיקים אלה מראים עלייה בצפיפות הקולגן כתוצאה ממריחת הרטינול על העור. אם נזכור את העובדה הבסיסית שהקולגן מצוי בדרמיס, ושהתאים המייצרים אותו מצויים אף הם בדרמיס, ושהשפעה על קולטנים המצויים בתאים אלה מצריכה הגעה לדרמיס – נוכל לשאול בשנית: האם חומרים פעילים מגיעים לדרמיס? כנ"ל לגבי ויטמין C, המשפיע על פיברובלסטים (בדרמיס), פפטידים ביומימטיים – הנקשרים לקולטנים בפיברובלסט ובכך משפיעים על ייצור קולגן חדש וחומצה היילורונית, ועוד כהנה וכהנה חומרים פעילים ידועים ומוכרים.

עלינו לזכור נתון נוסף: המחסום העיקרי לחדירותו של חומר פעיל הוא השכבה הקרנית. חומר פעיל ה"עומד בתנאים" לחדור בעד שכבה הדוקה וצפופה זאת, ממשיך את מסעו בעור, בדיפוזיה, בצורה קלה מאד יחסית, בתוך מדיום מאד רך וחדיר. שכבות העור הפנימיות אינן מהוות מחסום אמיתי להמשך חלחול החומר הפעיל, פנימה. ויטמינים, פפטידים ביומימטיים וחומרים נוספים – עומדים בתנאים אלה ואכן מגיעים לשכבות העור השונות, כולל לדרמיס.

היכרות עם אתרי הפעולה של חומרים, עם מנגנון הפעולה שלהם ועם מגוון ההשפעות שלהם – תגרום לנו להבין את מגוון התועלות שנוכל להשיג בטיפול בלקוחותינו, ותאפשר לנו להבין, מדוע ביכלתנו לחולל תוצאות כה יפות ונראות לעין, תוך שימוש בידע הנכון.

מוצרים בננו-טכנולוגיה

אחד המושגים שתמיד שבו את לב הקוסמטיקאית הוא "מוצר ננו-טכנולוגי". "מוצרים חדירים", "מולקולות מוקטנות", הם ביטויים שישכנעו אותנו, ללא כל קושי, שהמדובר במוצרים שהנם בחזית-הטכנולוגיה, והמילה האחרונה בכל טיפול קוסמטי עליו נחשוב. רבות מאיתנו מחזיקות בדיעה שסרום, להבדיל מקרם, הוא עם "מולקולות מוקטנות". ולכן "הסרום יותר חדיר". הבה נחשוב על כך מכמה כיוונים אפשריים. האם הסרום, בכללותו, או כל הקרם, בכללותו, אמור לחדור לעור? או שמא הקרם, או הסרום, מהווים נשא, שלתוכו שולבו חומרים פעילים – שהם אלה שאמורים לחלחל לעור? בידיעה שמי שאמור לחדור הוא חומרים פעילים מסויימים ולא "כל המוצר" – האם ידוע לנו אילו מרכיבים פעילים יש במוצר? מה גודלם המולקולרי הטבעי, והאם הם זקוקים להקטנה? (ויטמינים, פפטידים ביומימטיים, חומצות אמינו, מינרלים, חומצות שומן, חומצות אלפא ובתא הידרוקסי, ועוד – לא זקוקים לכל הקטנה בחדירה לעור, הם חדירים מעצם גודלם). האם טרחנו לברר – מה בדיוק הוקטן, מה היה גודלו קודם, האם בכלל היה צורך להתערב בגודלו? ושאלה נוספת לבדיקה: האם יש בכלל אפשרות להקטין מרכיב זה ועדיין לשמור על פעילותו? מרכיבים רבים – יאבדו מאופיים ומתכונותיהם אם נסיר ולו אטום אחד במולקולה. האם ידוע לנו היכן הגיוני לערוך שינוי? האם בדקנו איזה שינוי נערך ובאיזה מרכיב? ישנן עוד שאלות רבות עליהן לא חשבנו ושאותן לא שאלנו את היצרן, אבל די אם נסתפק באלה שהועלו, כדי לקיים רמה בהירה ומדוייקת יותר של שיחה עם נציגי המכירות. אל לנו להתרשם ממילים ארוכות, עם נופך מדעי. אמיתות מדעיות, בתנאי שהובנו לזה שמסביר, ניתנות להעברה בצורה מאד פשוטה, בהירה, ומובנת. כפי שאמר איינשטיין: "אם אינך יכול להסביר זאת בצורה פשוטה, כפי הנראה – לא הבנת זאת מספיק".

אמצעים מול מטרות

הקפידו לא לערבב בין אמצעים ומטרות. מטרות ניתנות להגדרה במונחים של שינוי בעור. מטרה היא: "עור חלק יותר", "עור ללא כתמים", "ריפוי אקנה". האם "מוצר בחזית הטכנולוגיה" או "מוצר ננו טכנולוגי" הוא מטרה? או אמצעי? אם יש באפשרותכן להשיג את המטרה הטיפולית עם מוצרים, גם אם אינם בננו טכנולוגיה (בהנחה שוידאנו שהמדובר ביותר מאשר מילים) – המטרה הושגה. מוצרים ננו טכנולוגיים אינם "טובים יותר", אינם "מבטיחים יותר". וודאו שהבנתם היטב – ושאלתם – מיהו המרכיב שהוקטן, ומה הנחיצות בכך? ודאו שהתשובה הגיונית ובהירה, ועולה בקנה אחד עם הידע וההבנה שלכן. ואם לא הובן – דרשו הסבר פשוט ומובן יותר.

עלינו לזכור, שלקוחותינו מגיעות אלינו כדי להשיג עור הנראה ומתפקד טוב יותר. לא כדי לקבל "החדרת חומרים" "מוצרים ביוטכנולוגיים", "מוצרים טרנס דרמליים" ועוד כהנה וכהנה מונחים שמרשימים אותנו ולא מובנים ללקוח (וכמסתבר – גם לחלקנו הגדול…). הבה נתמקד בהבנת הדרכים האמיתיות לשנות את העור, נבחר לדעת ולא ללכת שבי אחר גימיקים וסיסמאות, ובכך – נבטיח לעצמנו עוצמה מקצועית ורמת תוצאות שאיננה נופלת מזו של הרופא.