גורם גדילה אנושי

יש מחקרים שטוענים כי HGF`s הם התשובה לקמטים. המחקרים האלה נשענים על תוצאות שהושגו בתרביות תאים שגודלו בתוך צלוחית. תאי עור, כידוע, נוצרים ומתחלקים במהירות בעודנו בגילאים הצעירים. עם הגיל החלוקה מואטת, ובשלב כלשהוא התא מפסיק להתחלק. חוקרים הראו, שאם מוסיפים מספר צורות של HGF לתרביות תאים שגודלו בצלוחית, ניתן לראות גדילה של התאים הללו בתוך תקופה קצרה, באופן מהיר יותר מתאים אחרים שלא קיבלו את הטיפול הזה.

א. אותם מחקרים גם מדגימים, כי אם נוסיף יותר מדי HGF, התאים ימותו מוקדם יותר מהתאים שלא קיבלו טיפול.

ב. מחקר בתאים שגודלו בצלוחית (מה שנקרא in vitro) – איננו מספק ולא יכול לשמש ככלי לקבל החלטה. חומר שניתן לתאים בצלוחית, לא בהכרח יעשה את אותו האפקט בתור קרם שמורחים על העור. זאת ממגוון סיבות: הצורך לשמר את החומר בקרם, להחדיר אותו מבעד לעור ועוד.

המחקר אודות HGF הוא ללא ספק מרתק, ויש לו השלכות הרבה מעבר לטיפולי אנטי-אייג`ינג. חוקרים במכון ויצמן בודקים את השפעתו על גדילת תאי כבד, מחקר שיכול להשליך על טיפול בחולי שחמת הכבד ומחלות נוספות הפוגעות בו. ישנם מחקרים נוספים, לא פחות מרתקים מזה. אבל אם נחזור לנושא הקוסמטיקה – עדיין יש הרבה מה ללמוד על HGF בטיפול בעור, במיוחד במונחים של סיכון לטווח ארוך, או יציבותם של גורמי הגדילה הללו בתכשירים.

בנוסף לשיקולי יעילות החומר ובטיחותו, ישנה הדרך הארוכה שעל החומר לעבור עד להפיכתו לקרם יעיל. לאחר שהוכחנו בתנאי מעבדה כי החומר "עובד" עלינו לדאוג שהוא ייתן את אותו האפקט כשהוא נמרח כקרם עם העור. זה איננו פשוט כלל, אם נתחשב בשיקולים כמו: גודל המולקולה, יציבותה בקרם, האינטראקציה עם גורמים אחרים בקרם ועוד.

רוב גורמי הגדילה הם חלבונים, ולכן הם גדולים מכדי לחדור לעור בכמות מספקת. בנוסף, רוב החלבונים, כולל גורמי גדילה, מתפרקים ומאבדים יעילות יחסית מהר, בפרט בבסיס מיימי, בטמפרטורת החדר (למשל, כשהם בקרם, על המדף בחדר). נקודה אחרונה היא, שגורמי גדילה הנם יקרים. על רוב הבעיות הללו אפשר תאורטית להתגבר, וישנן חברות הטוענות שבקרמים שלהם ישנם גורמי גדילה כגון EGF, FGF, TGF ועוד.

אולם, מחקר אובייקטיבי המגבה את היעילות של מריחת קרם המכיל את החומרים הנ"ל ואת השפעתו על הזדקנות העור – טרם הצטבר נכון לימים אלה .