הדרמיס והשומן התת-עורי

זוהי השכבה הדומיננטית מבחינת שטחו של העור. עובייה יכול להגיע ל-3000 מיקרומטר (להזכירכן, עובי האפידרמיס הוא 30-40 מיקרומטר). השכבה מורכבת ברובה מהחלבון קולגן. רובו מאורגן בצברים ש"רצים" באופן אופקי בדרמיס, בתוך חומר דמוי ג'ל, המטריקס.

המטריקס הוא חומר אחיד, חסר מבנה, המכיל בתוכו סיבי אלסטין, כלי דם ועצבים.

הקולגן מהווה 75% ממשקל הדרמיס. הוא אחראי לחוזקו וגמישותו של העור. אגודות הקולגן מוחזקות יחד ע"י סיבים אלסטיים, ש"רצים" גם הם בתוך הדרמיס. הם מהווים פחות מ-5% ממשקל הדרמיס, והם פועלים כ"קפיצים" הגורמים לכך שהעור יחזור, לאחר כל מתיחה, למצבו הקודם.

הקולגן והאלסטין מיוצרים ע"י פיברובלסטים – תאים המפוזרים בתוך הדרמיס. המטריקס מכיל גם גליקופרוטאינים – המסוגלים, בשל מבנם המיוחד, להחזיק כמויות גדולות מאד של מים. והם האחראים לשימורה של כמות גדולה של מים בעור. חומצה היאלורונית היא חומר חשוב נוסף, שיוצר חלק מהרקמה המקיפה את הקולגן והאלסטין.

יש לה יכולת ללכוד ולשמר מים בכמות של פי מאות ממשקלה. בכך היא פועלת כמרכיב לחות טבעי.

עם הגיל, מיוצרת פחות חומצה היאלורונית, מה שגורם לעור להיות פחות רך וגמיש. ישנה ירידה בייצור השומן התת עורי, וכן יש ירידה בייצור הקולגן והאלסטין (בד בבד עם הרס הקולגן והאלסטין הקיימים כתוצאה מגורמים שונים).

כל הנ"ל גורמים לריפיון ודלדול של העור, ולאיבוד גמישותו ומראהו הבריא.