החדרת חומרים בטיפול הקוסמטי

צמד המילים "החדרת חומרים" מהלך עלינו קסמים. החדרת חומרים היא מאבני היסוד של הטיפול הקוסמטי המסורתי, וגם ה"חדיש" – מבוסס -הטכנולוגיה. הפעולה יכולה ללבוש צורות שונות: החדרת לחות, החדרת ויטמינים, החדרה בעיסוי או עם שימוש במכשור מתקדם. עד כמה הקוסמטיקאית מבינה באמת את היכולת להחדיר חומרים לעור, את ההיגיון הקליני ואת הנתונים המבוססים הקיימים בנושא?

פעולות רבות, אותן הקוסמטיקאית מבצעת במכון, הן פעולות מסורתיות אותן למדה עוד בבית הספר ומאז פגשה בגרסאות שונות גם בהדרכות. פעמים רבות, היא מקבלת ללא עוררין את ההנחיות ומבצעת את כל השלבים מבלי לדרוש אסמכתאות לנחיצות של כל שלב. מידע רב, העובר מדור של מורות לקוסמטיקה לדור של תלמידות קוסמטיקה, ממשיך לעשות את דרכו כבימים ימימה, מאז לפני 20 שנה ויותר, מבלי שהתלמידות מעזות לערער על דברי המורה או לבקש הוכחות ל"מידע" שהן רוכשות. הדוגמאות לכך רבות. אחד הנושאים הבסיסיים בהם ניתן לראות את התפיסה השגויה והמחסור בידע חיוני הוא נושא ה"החדרות".

תחת הכותרת "החדרות" נוכל למנות צורות שונות של החדרת חומרים לעור, באופן שאנו חושבות כי הלקוחה לא יכולה ולעולם לא תוכל להשיג בעצמה בבית.כיוון שהערך המוסף של הקוסמטיקאית הנו בפעולות אותן היא – ורק היא – יכולה להשיג עבור הלקוחה, והלקוחה לא תוכל להשיג בעצמה, הקוסמטיקאית תרה אחר טיפולים מן הסוג הזה. פעולות כמו: "החדרת לחות", "החדרת ויטמינים", החדרה של אמפולות ואמצעים להחדרה בלתי פולשנית של מגוון חומרים שהיא מכירה ולא מכירה – לעור. הבה נבדוק את כל הפעולות הללו, שקנו להן מקום של כבוד בטיפולים שאנו מעניקות, ונבחן את הידע שלנו בנושא, את הציפיות מן הטיפולים ואת המציאות.

החדרת לחות

"החדרת לחות" היא פעולה שמבוצעת ברבים מן הטיפולים הקוסמטיים. צמד המילים הללו מטעה אותנו לחשוב, שהשפענו על רמת הלחות בעור הלקוחה, וחוללנו שינוי כלשהו ביכולתו להכיל מים, או בהידרציה שלו. הרי "החדרנו" לשם לחות. הפיזיולוגיה של העור היא כזאת שמקור המים שלו איננו חיצוני. מקור המים של העור הוא העור עצמו, ויש לנו בגוף די מים כדי שעורנו ייהנה מהידרציה נאותה בתנאי שהרכב העור מאפשר זאת. הדרמיס מכיל מולקולות ענק (חומצה היילורונית, פרוטאו גליקנים) המחזיקים כמויות גדולות של מים בעור, ומהוות מאגר עיקרי להידרציה של העור. עם הגיל כמות המולקולות הללו יורדת, ואיתה חלה גם ירידה ביכולת העור להחזיק מים. הדרך להשפיע על כמות המים שהדרמיס יכול להכיל – איננה ב"החדרת" מים בגלווני, בקרם לחות או באמצעי חיצוני אחר. הדרך היא להשפיע על כמותן של מולקולות אלה בעור – לתת לעור חומרים המעודדים את ייצורן. באפידרמיס ישנה גם כן תכולת מים, שמקורה איננו חיצוני אלא פנימי. יכולתו של האפידרמיס להחזיק מים והיכולת שלו למנוע איבוד מים באידוי – קשורות גם הן להרכב העור – למולקולות ולחומרים ייחודיים שנמצאים באפידרמיס. כל כמות מים ש"נזריק" פנימה לא תחזיק מעמד ולא תישאר שם מבלי שתהיה לעור יכולת להכיל ולשמר אותה. הדרך הנכונה להגיע להידרציה של האפידרמיס היא לתת לו חומרים, שיתגברו את יכולתו להחזיק מים (כמו למשל חומרי NMF) וחומרים שישפרו את יכולתו למנוע אידוי. עלינו להכיר את קבוצות החומרים האלה, ולעשות בהם שימוש כל אימת שפגענו בשלמות העור (למשל, בפילינג) תוך הבנה שאנו לא מחדירים לחות אלא מסייעים לעור לשמור על לחותו. במקרים מסוימים פעולות הנובעת מחוסר ידע, שאנו מכנות בשם היומרני "החדרת לחות", יכולה להיות באופן מעשי "מריחת קרם לחות" (מה שהלקוחה יכולה לעשות בביתה באותה יעילות) או החדרת ג`ל בסיוע הגלווני, מתוך מחשבה שהשקינו את הגינה הצמאה והיא כעת, תודה לאל, רוויה. במקרים רבים חשוב ביותר למרוח קרם לחות בתום הטיפול, בהתאם לטיפול אותו ביצענו. עלינו לוודא עם עצמנו האם ברור לנו מתי אנו, בפשטות, מורחות קרם לחות (וכאן ניתן להסתפק בכל קרם לחות טוב) ומה אנו חושבות שביכולתנו לעשות עם חומרים המוצעים לנו כ"החדרת לחות", "מסכת לחות", "לחות אינטנסיבית" "אמבט לחות" ועוד.

אמצעים מול מטרות

כעת נפנה לנושא חי ומרתק יותר בענף שלנו, נושא החדרת הויטמינים וחומרים פעילים נוספים אל עומק העור, בשיטות השונות – החל מעיסוי ועד לשימוש במכשירים. בנושא הזה קיימות טעויות רבות בתפיסה, שנובעות – לא רק מחוסר ידע. חוסר ידע הוא לגיטימי – הקוסמטיקאית איננה אשת מדע ואיננה נדרשת להיות כזאת. הבעיה העמוקה יותר בענף הזה הוא שלא הורגלתן להיות צרכניות נבונות של ידע. יותר קל לקבל דברים שנאמרים לכן – כהווייתם, מבלי לדרוש הוכחות וגם מבלי להפעיל היגיון קליני או ניסיון לבדוק את ההיגיון במה שנאמר. הבה נראה איך אנו רואות את נושא החדרת החומרים לעור, האם יש בראייה זאת היגיון, ובנוסף – האם המציאות תומכת במה שאנו חושבות. ראשית עלינו לעשות אבחנה חשובה ויסודית, שפעמים רבות איננו עושות– האבחנה בין אמצעים לבין מטרות. אמחיש זאת עם דוגמה: כשאנו קונים בחנות מקדחה, באופן מעשי אנו לא קונים מקדחה: אנו קונים חור בקיר. אם אמציא מחר מכשיר, שאקרא לו "חורן", שיכול לעשות גם הוא חורים בקיר אך יותר בקלות/יותר בשקט/יותר בזול – כולם יקנו חורן, ולא מקדחה. זאת מכיוון שמלכתחילה אף אחד לא חיפש לקנות מקדחה, הצורך שלנו היה לקבל חור בקיר. בעולם הקוסמטיקה הלקוחות באות אלינו כדי להשיג מטרה (חור בקיר): עור ללא אקנה, עור נקי מכתמי העור שהיו, פחות נקבוביות פעורות, עור סדיר וחלק יותר. עור חלק הוא מטרה טיפולית. ריפוי אקנה הוא מטרה טיפולית. הבהרת כתמים היא מטרה גם כן. האם "החדרת חומרים" היא מטרה? או אמצעי? את כל המטרות שמנינו ניתן לראות בעין, את חלקן ניתן גם למדוד במכשור. איזה שינוי מדיד או נראה-לעין בעור נשיג באמצעות "החדרת חומרים"? קוסמטיקאיות רבות מתייחסות להחדרת חומרים כאל מטרה (כאל חור בקיר) ולא כאל אמצעי. זה גורם להן, למשל, לקנות כל מכשיר, כל חומר קסום, כל אמפולה וכל שיטה ל"החדרת חומרים" מבלי להחליט מה בעצם המטרה הטיפולית כאן – המטרה מבחינתה היא "החדרת חומרים".

החדרת ויטמינים

כעת, משעשינו את האבחנה הבסיסית הזאת בין אמצעים לבין מטרות, והבנו שהחדרת חומרים איננה מעניינת את הלקוחה שלנו (היא לא רואה בתום הטיפול "החדרת חומרים" ולא באה אלינו לשם כך: היא הגיעה כדי לקבל שינוי בעור) – נשאל עוד שאלות. האם הגדרנו לעצמנו מה המטרה שלשמה אנו מחדירות חומרים, ואם כן: האם יש בידינו אסמכתא לכך שהחדרת חומרים אכן מהווה כלי להשגת המטרה הזאת?

הבה נחשוב על החדרת חומרים "מן הקל אל הכבד". הנושא הקל יותר הוא "החדרת" ויטמינים (ומן הסתם עוד חומרים, שאת חלקם קניתן מבלי להכיר) – באמצעות עיסוי לפנים. האם ברור לכן מהם החומרים הפעילים בכל תרכובת של חומרים אתה אותן "מחדירות", מה הריכוזים, מה המטרה של החדרה זאת והאם היא באמת מושגת כתוצאה מתרכובת זאת? בתרכובות יקרות, כמו אמפולות למיניהן, שווה לבדוק. ישנם תחליפים זולים רבים לחומרים אלה, שאנו לא מזהות כי אין לנו מושג מה יש באמפולה ומה תפקידו של כל מרכיב. אם נדבר במונחים של מטרות, עלינו להגדיר קודם את המטרה ואז לראות אם הדרך להשגתה היא באמצעות "החדרת" ויטמינים. המילה הנכונה יותר, אגב, היא "מריחת" ויטמינים, העיסוי שלנו איננו מחדיר את הויטמינים לעומק אחר מזה שהלקוחה הייתה מביאה אותם אם עורה מטופל ומקולף היטב באופן שוטף. לעיתים נדמה לקוסמטיקאית שהויטמינים שהיא "מחדירה" במכון הם "מרוכזים" יותר ממה שעומד לרשות הלקוחה בבית, אך גם כאן יש טעות יסודית בהבנה: בריכוזי חומרים פעילים – לא כל המרבה הרי זה משובח. לכל חומר פעיל יש את המינון, או טווח המינונים, בו החומר פעיל (כפי שנמצא במחקרים מדעיים). אם מרחנו את הריכוז הנכון במכון ולדעתנו הריכוז שנתנו ללקוחה הביתה נמוך יותר – אזי ציידנו אותה בסרום או קרם לא ממש יעילים. ואם הריכוז שנתנו לה לשימוש הביתי דומה לריכוז בו השתמשנו במכון –אזי מרחנו ויטמינים. בדיוק כמו שהיא תמשיך למרוח בבית, יום יום. האפליקציה האחת שלנו לא שינתה את גורל העור, ומכאן שהיא גם לא מצדיקה את ההשקעה בחומרים יקרים. מתי כדאי למרוח ויטמינים במכון? לאחר פרוצדורות מגרות, למשל, כולל פילינג – כמענה לגירוי שיצרנו בעור. גירוי גורם לשחרור רדיקלים חופשיים בעור ונוגדי חמצון למריחה מהווים מענה מיידי ונבון לכך. גם סרום ויטמינים יכול להתאים, בתנאי שהוא מכיל את הויטמינים בריכוז הנאות. הויטמינים אינם חייבים להיות באמפולה, כי – כפי שאמרנו – אין משמעות ל"יותר מרוכז". מה שצריך הוא המינון הנכון. לא יותר ולא פחות.

החדרת חומרים לעומק העור

התחום המרתק יותר בתחום ההחדרות הוא החדרות פולשניות (מזותרפיה רפואית) והלא פולשניות (מכשירים למיניהם) של ויטמינים וחומצה היילורונית לעור. גם כאן עליי להחזיר אתכן לאבחנה הבסיסית בין אמצעים לבין מטרות. מזותרפיה איננה מטרה. החדרת ויטמינים וחומצה היילורונית אינה מטרה. אלה הם אמצעים (ולא תמיד נעימים) להשגת מטרה. את המטרה עלינו להגדיר כעת, כדי לבדוק האם האמצעי הזה נחוץ. בשלב הזה, אם אבקש מכן לכתוב לעצמכן מטרה או מטרות הגיוניות, חלקכן היה נוכח שלמעשה – לא חשבנו על זה מספיק… בעצם לא בדקנו לעומק מה המטרה כאן, אבל אם כבר נותנים את הדעת על כך– אפשר להעלות כמה מטרות לטיפול. רוב ההצעות למטרה היו סבות סביב: שיפור מוצקות העור, שיפור מרקם העור, הצערת העור. האם מישהי ביקשה אסמכתא לאיזה קשר סיבתי (שהוכח, מדעית) בין מזותרפיה לבין המטרות הללו, שכעת הגדרנו? היכן הקשר ההגיוני בין "החדרת ויטמינים וחומצות אמינו וחומצה היילורונית", לבין המטרות הללו? בשמיעה ראשונה זה אולי נשמע הגיוני, אבל הבה נחשוב מעט – נפעיל היגיון קליני – בטרם נבדוק גם בספרות המדעית כדי לקבל תשובה בדוקה. איזו מטרה בדיוק אנו משיגים בעור מדחיסת כמות רבה של ויטמינים בפעם אחת? מה היתרון של דחיסה מסיבית של ויטמינים על פני מריחה יום יומית של אותם ויטמינים, ע"י הלקוחה בבית? האם ידוע לנו על מחסנים בעור, אליהם נכנסת כל הכמות הזאת, ומשוחררת מהם ע"י מחסנאי זעיר, שעה שעה, יום יום, על פי צרכי העור? המדע איננו מכיר מחסנים כאלה. הפיזיולוגיה של העור, בדומה לפיזיולוגיה של הגוף, היא כזו שהוא זקוק יום יום, שעה שעה, לחומרים המאפשרים לו חיים. כפי שלא ניתן להתאמן בחדר כושר יום אחד בחודש, למשך ארבעה חודשים, ולצפות לקבל גוף חטוב לשנים הבאות – לא ניתן לתת לעור פעם בחודש, למשך ארבע אפליקציות מזותרפיה, חומרים שישנו את גורלו לשנים הבאות. ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו – כל אלה הן חלק בלתי נפרד מחיי העור, הם קיימים בתוכו והוא צורך אותם על בסיס יומיומי ולא ב"העמסות" מרוכזות. האם מי מכן יודעת לכמה ויטמין C זקוק העור, ב"הזרקה" חד פעמית? למעשה, אף אחד לא יודע. זה לא נבדק. המדע יודע הרבה מאד על הכמויות הנחוצות מויטמין C (ומעשרות חומרים נוספים) כשהם נמרחים, בריכוז ידוע, יום יום על העור. כך בדק המדע את הריכוזים הנחוצים מכל ויטמין או חומר פעיל – באמצעות ניסויים באפליקציה רגילה – מריחה (ולא הזרקה) על העור, יום יום, למשך תקופה. אף אחד לא יודע מה גורלם של חומרים ש"הוחדרו" לעור במזותרפיה – במחטים או במכשור להחדרת חומרים לעור. לא ידועים הפיזור, הספיגה , הפינוי או התועלת. למעשה, חיפוש במאגרי המאמרים המדעיים מעלה אך ורק שני מאמרים אובייקטיביים על מזותרפיה רפואית להחדרת חומרים קוסמטיים, שניהם מעלים כי לא חל כל שינוי במאפייני העור שנבדקו כעבור חצי שנת טיפולים (צפיפות הקולגן, שינויים באלסטין, במרקם, במוצקות, בגוון ועוד). על מזותרפיה לצרכים קוסמטיים באמצעות מכשור – אין מדע ואין תימוכין ליכולתה ל (כאן עלינו להגדיר מטרה, אך כל מטרה לא הודגמה ולא נבדקה).

שאלות נוספות

ישנן שאלות נוספות עליהן הקוסמטיקאית איננה יודעת לענות: מהם השינויים שעושה גל האולטרא סאונד בחומר הפעיל עצמו, אותו היא מנסה להחדיר לעור? האם ידוע לה עד כמה החומר נשאר פעיל? חומרים רבים משנים את המבנה והפעילות כתוצאה מחשיפה ל-US. האם ידוע לה מה הרכב התכשיר אותו היא מנסה להחדיר לעור? האם ידוע לה, מעבר לחומרים הפעילים, עד כמה הוא מכיל משמרים, מצמיגים, מייצבים ועוד חומרים שמקומם לא ימצאם בעומק העור? ושוב – האם קיבלת הוכחה לקשר שבין החדרת החומרים שברשותך לבין (המטרה שהגדרת לעצמך, אם הגדרת)?

יש להזכיר כאן שתי עובדות חשובות. האחת – החומצה ההיילורונית אותה מחדירים במזותרפיה רפואית וכן במכשור – מפורקת מהר בעור. יש לה זמן מחצית חיים של 5 שעות (תוך 5 שעות מפורקת מחצית מהחומר. עד 10 שעות מההחדרה כל החומר פורק). היא לא תישאר חלק מהעור, והיא איננה דומה לחומר המוזרק לקמטים. תזכורת שנייה היא – שהאפקט היפה שרואים בסוף טיפול כזה איננו השפעה קבועה על העור. זה איננו מיצוק – זהו ביצוק. זוהי בצקת הנובעת מהצטברות של מים ברקמה, המקנה לה מראה מתוח ויפה, ליום או יומיים.

רולר לחידוש העור

הנושא האחרון שאזכיר, שראוי לדיון נפרד, הוא השימוש ברולר-מחטים להחדרת חומרים. אותו חוסר היגיון קליני שהוזכר קודם (ואותו היעדר של אסמכתא מדעית) קיים גם כאן. אולם הפעולה עצמה, של שימוש ברולר, היא פעולה נחוצה וחשובה לעור. מחקרים מדגימים את היעילות של שימוש ברולר לחידוש העור, טיפול בצלקות ועוד. השימוש שהודגם לא לווה ב"החדרת" חומרים שנמרחו מתחת לרולר – המכשיר הזה והשיטה – יעילים בזכות הפציעה המבוקרת של העור והשינוי האמיתי שהושג, הושג בזכות הפציעה הזאת ולא תלוי בחומרים ש"הוחדרו" איתו.

ישנן המלצות חשובות הנוגעות לדרך העבודה עם רולר, הראויות לדיון נפרד. המטרה של השיחה הנוכחית היא לעודד אתכן לשאול שאלות ולחשוב, להתעקש להבין מנגנוני פעולה ולהפעיל היגיון. במקצוע הקוסמטיקה ניתן להשיג כיום תוצאות טיפוליות יפות. השגתן תלויה בהגדרה מדויקת של מטרה, הבנת האמצעים הידועים (והמוכחים) להשגתה ובשימוש בהם.