חדירותו של העור לחומרים פעילים – האנטומיה של מחסום העור

עולם הטיפולים הקוסמטיים צועד קדימה ומנסה כל עת להתגבר על מכשולים בדרך להשגת שינוי משמעותי יותר בעור. עם השנים, אנו רואים מגמה של ניסיונות להשיג השפעות המזכירות יותר את תחום הרפואה מאשר את תחום הקוסמטיקה. חומרים חדשים, מכשירים חדשים וטיפולים חדשניים. למרות שתחום הקוסמטיקה הוגדר ע"י משרד הבריאות כענף המטפל ברובד החיצוני ביותר של העור – המציאות היומיומית כבר מזמן איננה במקום הזה. חומרים המקובלים מזה עשרות שנים בקוסמטיקה (רטינול, ויטמין C ועוד) ידועים ככאלה המגיעים לרמת הדרמיס ומשפיעים על תפקודו – כתוצאה ממריחה חיצונית. זה תועד במאות מחקרים מדעיים לאורך השנים. עם זאת, חומרים "פשוטים" כבר אינם מספקים את הצרכים ואנו מחפשים כל העת כיצד אפשר לחדש עוד, לשפר את החדירות של חומרים קיימים ולהחדיר לעור חומרים חדשים, שעד כה רק הרופאים יכלו להחדירם באמצעות זריקות.

תחום ההעברה של חומרים אל העור, או דרכו – אל מחזור הדם, נחקר רבות במהלך השנים, ובשנים האחרונות אף בצורה יותר אינטנסיבית. הנושא של העברת תרופות אל מחזור הדם דרך העור תופס תאוצה, לאור הפוטנציאל הרב שלו בייעול הטיפול התרופתי. יש לזכור, שהעברת תרופות לזרם הדם איננה קשורה לתחום עיסוקה של הקוסמטיקאית, המטפלת בעור בלבד, אבל המידע שנאסף לאורך השנים על תכונות ההעברה של העור בהחלט תורם לעולם הקוסמטיקה. כיום אנו יודעים רבות על האופן בו החומר הפעיל חודר את מחסום השכבה הקרנית, מחלחל בדיפוזיה דרכה ומגיע אל שכבות התאים החיות. הידע שנצבר בתחום תורגם למספר תרופות (לא גדול) המשמשות כיום במתן טרנס-דרמאלי: סקופולמין, גליצריל טריניטראט, קלונידין, ניקוטין וסטרואידים כמו טסטוסטרון ואסטרדיול. תרופות אלה פותחו לאחר ניסויים רבים וגם טעייה (אינסולין, למשל, למרות שניתן להעבירו טכנית באמצעות אולטראסאונד, לא הצליח כטיפול תרופתי טרנס דרמאלי. לא כל מה שנראה מבטיח, על פי ההיגיון, אכן פועל כך בשטח). אנו סמוכים ובטוחים ששיטות הטיפול התרופתי הטרנס דרמלי הנן בטוחות ויעילות – הן עברו את אישור ה-FDA ומשרד הבריאות. אלה הם אישורים שונים בתכלית מהאישורים הניתנים לתמרוק קוסמטי: כדי שתאושר תרופה – יש להוכיח שהיא מרפאת. כדי שיאושר מוצר קוסמטי, יש להוכיח שהוא לא מזיק. הרופא המעניק לנו טיפול דרך העור – יודע היטב את המשמעויות של הטיפול, תופעות לואי, יעילות ובטיחות והערך של טיפול זה מול אופציות טיפוליות אחרות. האם את, הקוסמטיקאית, מכירה את הפרמטרים הקשורים בחדירת חומרים לעור (עוד מבלי שאפרט לאילו אתרים בעור), מעבר החומרים דרך השכבה הקרנית, האופן בו עוזב החומר הפעיל את הקרם הנשא ומחלחל בעור, מה משפיע על אפשרות החדירה שלו ולאיזה עומק, כיצד אפשר לשלוט על הגורמים האלה ומבלי לגרום לנזק?

מכל מקום, הסוגיה של הבאת חומרים פעילים אל אתר הפעולה שלהם עוסקת בעיקר במחסום הראשי של העור: הסטרטום קורנאום (הקרנית).

כפי שניתן לראות בתמונה, המסלול הבין תאי הוא ארוך יותר מאשר העובי הפשוט של הקרנית, ואורכו בעור כ-20-30 מ"מ. באופן עקרוני, המסלול בו "יבחר" חומר לחצות את העור ייקבע ע"י מקדם החלוקה (partition coefficient) שלו, המתאר את נטייתו להתפזר בפאזה מימית מול פאזה שומנית. תרופות הידרופיליות יעדיפו לחדור באזורים התוך תאיים והידרופוביות – חוצות את הקרנית בין התאי. רוב המולקולות חוצות את הקרנית בשתי הדרכים. מכל מקום, המסלול הבין תאי (בשכבות השומן) נחשב למסלול העיקרי בו חוצים חומרים את הקרנית ולגבול העיקרי לחדירת רוב התרופות ורוב המרכיבים לעור.

אילו חומרים יחצו את הקרנית? רובכן מכירות את "כלל 500 הדלטון", על פיו חומרים שמשקלם המולקולרי עד 500 דלטון יוכלו לחצות את הקרנית ואילו מולקולות גדולות יותר לא תוכלנה. זהו רק חלק מהסיפור. חלק חשוב ללא ספק, והמהווה כעין דרישת-סף. אגב, חומרים רבים וחשובים בהם אתן משתמשות עונים לדרישה זאת. למשל: ויטמינים (רטינול משקלו 286 דלטון, ויטמין C – 176 דלטון, ועוד – רוב רובם של הויטמינים חדירים לעור ללא סיוע); חומצות שומן (בערך 200-300 דלטון), חומצות אמינו (כ-110 דלטון בממוצע), פפטידים ביומימטיים, וכמובן החומצות ההידרוקסיות (גליקולית – 76 דלטון, לקטית 90 דלטון). ישנן דרישות נוספות ממולקולה הקובעות את יכולתה לחדור לעור.

J מתאר את הזרם ליחידת שטח עור, K – מקדם החלוקה בין הפורמולה לסטרטום קורנאום (מושפע ממסיסות החומר בשומן/במים), D הוא מקדם הדיפוזיה בקרנית,(מושפע מגודל המולקולה והקוטביות שלה), h הוא עובי העור, c0 היא הריכוז של המרכיב הפעיל שנמרח על העור, ו- ci הוא הריכוז בתוך העור. מבלי להיכנס למתמטיקה, אנו רואים שהגורמים המגבירים חדירות קשורים ל: ריכוז גבוה מספיק, גודל קטן של המולקולה והיותה לא-קוטבית ולא טעונה, מסיסה בשומן (מסיסות בינונית, לא שומנית מדי אך לא הידרופילית) ו- עור דק. חדירותו של העור עצמו מושפעת בנוסף מ: גיל העור (עור בוגר יותר חדיר), מצב העור ומחלות (עור פגוע יותר חדיר), האתר בגוף וכן – גורם חשוב: תכולת המים בעור. תכולת מים נאותה חשובה ליכולתו לספוח חומרים, בעור יבש החדירות לקויה.

הנקודה החשובה היא, שבנושא כה חשוב כמו חדירות העור לחומרים, ראוי להפעיל שיקול דעת מעט יותר רציני לפני קבלת החלטות (בפרט החלטות קנייה של מיכשור) וראוי לשוחח עליו, או לכתוב עליו בפרסומים – תוך שימוש במידה רבה יותר של ענווה. הנושא איננו מובן מספיק לרוב נציגי המכירות ולמאזיניהם. במקום לנהל דו-שיח של חירשים, הגישה הנכונה יותר היא לדבר רק על מה שיודעים ומבינים בו באמת, מה שלא מבינים בו – לשאול, ושוב לשאול וגם לשאול בשלישית. כל החלטה טיפולית (או החלטת רכישה) שנבצע מתוך חוסר ידע – יובילו לתוצאות בהתאם. בקשו את החומר המדעי (כתבה באנגלית איננה מאמר מדעי) המדגים את יעילות המכשיר שברצונכם לרכוש, ויעילות הנוגעת לקוסמטיקה ולא לרפואה במידה ואינכן רופאות. אם תפעלו באור ומתוך ידע, גם אם תשתמשו בחומרים/באמצעים הפשוטים ביותר אך המוכרים לכן על בוריים, וללא מיכשור מרשים, מובטח לכן כי תוכלו להגיע לתוצאות טיפוליות מצויינות.