חומצה אלפא ליפואית (ALA)
זהו נוגד חמצון טבעי המצוי בכל התאים. כמו ויטמין C, הוא ידוע לחוקרים מזה שנים.
אולם בשנים האחרונות התרבו ההוכחות להשפעתו הברוכה הן בלקיחה פומית (דרך הפה) והן במריחה טיפולית.
הנה כמה מיתרונותיה:
• היא נמסה הן במים והן בשמן, מה שהופך אותה לאנטיאוקסידנט אוניברסלי המסוגל לפעול על פני שטח התאים וכן עמוק בתוכם, בניגוד לויטמין C (הטבעי, המסיס במים) וויטמין E (המסיס בשמן). כנוגד חימצון המסיס בשתי הפאזות, הוא גם מגביר את יעילותם והשפעתם החיובית של נוגדי חמצון אחרים. נוכחותו בתא עוזרת לשמר את רמותיהם של נוגדי חמצון אחרים, מה שמעניק לעור הגנה מוגברת.
• ALA משחקת תפקיד מיוחד בשיכוך דלקת, (דלקת מגבירה את תהליכי הזדקנות העור). היא מונעת מהתא לייצר גורמי דלקת (ציטוקינים) המזיקים לתא. היא גם עושה דבר נוסף: משפעלת פקטור בתוך התא המפעיל אנזימים המעכלים קולגן פגוע – קולגן שנפגע ע"י רדיקלים חופשיים. לכן מריחה טופיקלית של ALA נותנת אפקט נראה לעין של טשטוש צלקות וקמטוטים.
• ALA עוזרת למנוע את האפקט הרעיל של עודף סוכר בתא. עודף סוכר גורם להיצמדותו לחלבונים בתא (בכל הגוף) בתהליך הנקרא גליקוזילציה. כאשר סוכר נקשר לקולגן, הוא גורם לקשרי-צילוב (cross-linking), ההופכים את העור לנוקשה וחסר גמישות. ALA עוזרת "להחזיר אחורנית" את הקישור של סוכר לקולגן ע"י כך שהיא מאפשרת מטבוליזם משופר של הסוכר בתא, ובכך – מונעת את האצת "הזדקנות" הקולגן כתוצאה מהשפעת עודף סוכר.
• ALA מסייעת בייצור המולקולה הקטנה NO (Nitric Oxide), העוזרת לשלוט על זרימת הדם לעור. (אגב, זה מה שעושה הויאגרה, המבוססת על NO; מרחיבה כלי דם…). הזרימה המשופרת של הדם מסייעת להפחית נפיחות ובצקות, ובכך מקטינה את הנפיחות האופיינית מתחת לעיניים. היא גם מעניקה לעור את הברק הבריא הנובע מסירקולציה טובה.