חומרים טיפוליים למכון מול מוצרים לשימוש ביתי

היכרות טובה יותר עם החומרים הפעילים, לפחות הידועים והמוכחים שביניהם, תהווה עבורכן חיסכון משמעותי בעלויות טיפולי המכון ותהפוך את הטיפול ליעיל יותר וממוקד – מטרה. תוכלו לחסוך בשלבים טיפוליים, אולי לשנות משהוא בשלבים שנותרו, ובעיקר – לעשות רק מה שנחוץ ולקנות רק מה שנחוץ.

הנושא של בניית פרוטוקול טיפול איננו מורכב ומסובך אם אתן מכירות את היכולות של כל חומר פעיל. עם היכרות כזאת תוכלו לעשות שילובים בין מוצרים שונים של חברות שונות – שהרי כידוע, הסינרגיה (הדדיות) היא בין חומרים פעילים ולא בין מותגים.

ובכן, ישנם חומרים פעילים וכן פרוצדורות, שחובה כי יינתנו במכון. הכוונה היא לקילופי עור וניקוי מקצועי של קומדונים ושומנים. ישנם חומרים אחרים, שהשימוש בהם נפוץ במכוני קוסמטיקה, שאין כל ערך לשימוש חד פעמי בהם. הבה נדבר על כמה מהם.

לקוחה המגיעה אליכן בשל כתמי עור המפריעים לה, תקבל מכן טיפול בהתאם למטרה הזאת. האם הטיפול כולל "מסכת הבהרה"? או תכשיר הבהרה אחר בו תשתמשו (ותסירו מהעור)? בנושא ההבהרה כדאי שנחדד את נושא החומרים הטיפוליים המקובלים, ובאיזה מנגנון הם עובדים. אפשר לחלק את החומרים הפעילים בהבהרה לשניים – שתי משפחות של חומרים:

 א. המקלפים

משפחה א – המקלפים, כוללת חומרים כמו: חומצות הידרוקסיות, מקלפים אנזימטיים. מטרתם לקלף את הכתם הקיים.

משפחה ב – מדכאי המלנין, כוללת חומרים שעובדים ברמה עמוקה יותר: הם מדכאים את יצירת המלנין ע"י דיכוי האנזים טירוזינאז. אזור העבודה שלהם הוא בשורת התאים המלנוציטים, בתחתית האפידרמיס. חומרים השייכים למשפחה זאת כוללים: חומצה קוג'ית, הידרוקינון, ארבוטין ועוד.

בכל תכשיר טיפולי להבהרת כתמים, לשימוש יומיומי, נצטרך למצוא את שתי המשפחות הללו. זאת מכיוון שהמקלפים אינם מדכאים מלנין ומדכאי המלנין אינם מקלפים. והרי אנו צריכים להלחם בשתי חזיתות: הכתם הישן (רובד חיצוני, אותו אנו מקלפים) והייצור העודף של מלנין (רובד פנימי יותר).

וכאן עליכן לזכור את העובדה החשובה: חומרים ממשפחת מדכאי המלנין אינם נותנים כל תועלת במריחה חד פעמית. למען האמת, גם לא בשתי מריחות או חמש. כידוע לכם, הטיפול היומיומי בפיגמנטציה נותן את אותותיו ואת התחלת השיפור כעבור כחודש ימים. הלוואי והיה אחרת. הטיפול היחידי ברמת טיפול מכון שתוכלו לעשות עבור מטופל/ת עם פיגמנטציה הוא פילינג. הפילינג אכן יזרז את הטיפול בכתמים, אבל "מסיכות הבהרה" המכילות מדכאי מלנין הן שלב מיותר ויקר של הטיפול, שאיננו תורם. חומרי הבהרה (בניגוד למקלפים) אינם מצדיקים שימוש במכון.

יש כאן מקום לציין, כי ישנו חומר או שניים הנותנים אפקט של ברק ומראה כביכול בהיר יותר במכון, לא של הכתם אלא של כל עור הפנים. זהו אפקט קל שיכול להרשים את הלקוחה, אבל אם נהיה כנות, הכתם לא שינה את הסטטוס שלו, הלוואי וכתם היה יכול להשתנות ביום. (שלא לדבר על רבע שעה בלבד בה המסכה מרוחה על העור) וננצל את השיחה על פיגמנטציה כדי להשתחרר משגיאה נוספת: אין חומרים ש"דוחפים את הכתם פנימה", כפי שאני שומעת מדי פעם. כיוון התנועה של המלנין ותאי העור ככלל, הוא מבפנים החוצה, אי אפשר לדחוף אותם פנימה. התקדמנו רבות בעולם הקוסמטיקה, אך עדיין לא יוצר הקרם המכיל קומפרסורים קטנים. תהליך הטיפול בכתמים דורש, בפשטות, קילוף העור וטיפול בייצור המלנין העודף.

זהו חומר חדש יחסית, עליו כתבתי בעבר ולכן אסתפק בתזכורת קצרה: הפפטידים הביומימטיים הם שרשרות קצרות ביותר של חומצות אמינו המעודדות תאים בדרמיס לייצור קולגן, חומצה היאלורונית ומרכיבים המעניקים מיצוק לעור. ישנו פפטיד נוסף, בעל מנגנון פעולה אחר, המזכיר את פעולת הבוטוקס – הפרעה לקשר עצב-שריר. אולם מרבית הפפטידים המקובלים בשוק הם מן הסוג הראשון – הפפטידים הממצקים. אין כל תועלת במריחה חד פעמית שלהם במכון. ברור לכן, כי עידוד יצור קולגן איננו מתאפשר במריחה אחת. גם ע"י חומרים עוצמתיים יותר (שהיעילים מביניהם הם הרטינואידים – נגזרות ויטמין A) לא נשיג מיצוק במריחה אחת. קל וחומר – ע"י פפטידים, שיעילותם נמוכה יותר. המחקרים שבדקו את פעילות הפפטידים – נערכו על פני תקופות של חודש ימים עד שלושה חודשים, ורק בתום התקופה (שכללה שימוש יומיומי) נראו התוצאות. בדיוק כפי שרופא עור לא ימרח על עור החולה משחה לטיפול באקזמה, מריחה חד פעמית, אלא ייתן לו משחה טיפולית הביתה, גם אתן צריכות לצייד את המטופלת בקרם עם פפטידים במקום למרוח אותם על עורה במכון.

אמפולות נראות מפתה, הן עושות רושם של תרכיז מעיין-הנעורים, ה"דלק" שהעור היה זקוק לו בחצי שנה האחרונה ויספיק לו לחצי שנה הבאה לפחות ובכן, הבה נבדוק מה יכול להיות בתוך האמפולה שיכול לחולל את הקסם הזה. שאלתן פעם את השאלה הזאת לפני שקניתן את החומר היקר הזה?

נוגדי החמצון והוויטמינים הם חומר נפלא – כשהם נמרחים יום יום. העור, כמו גם גופכן, איננו זקוק למזון פעם בחצי שנה. נוגדי חמצון נותנים הגנה מרדיקלים חופשיים. רדיקלים חופשיים תוקפים את העור, לצערנו, יום יום ושעה שעה, לא רק בשעה הספציפית שהלקוחה שלכן שכובה על המיטה במכון. לכן, עם כל ההיגיון שזה עושה – "לתת תגבורת" לעור, הרי הלקוחה "לא כל יום יכולה לטפח את עצמה כמו שאני היום מטפחת אותה" וכו` וכו – הבה נהיה מעשיים. המריחה האחת הזאת לא תשנה את עורה שינוי של קבע, וגם לא שינוי שישרוד שבוע שלם. יש לומר באותה נשימה, כי חלק מנוגדי החמצון הם גם נוגדי דלקת. למשל – ויטמין C, תה ירוק, ועוד. ולכן יש ערך למריחתם לאחר ביצוע פילינג, כחלק מהרגעת העור המודלק ומלחמה ברדיקלים החופשיים שחולל הגירוי עצמו של הפילינג (עור מגורה מכיל יותר רדיקלים חופשיים).

אולם – הבה נבחין בכל זאת בצורה אמיתית ועניינית בין מה שהשפעתו מצטברת לאורך זמן, וניכרת רק אם מטפלים יום יום, לבין מה שהשפעתו ניכרת כבר לאחר שימוש אחד (כמו קילוף במכון, כמו ניקוי שומנים). חומרים רבים שאתן מורחות על פני הלקוחה, היא יכולה הייתה למרוח אותם לבד, בבית, ללא הכשרה של קוסמטיקאית, וגם לקבל תוצאות – שהרי הם נמרחים יום יום ולא פעם בשנה. הבחינו גם אתן בין מה שתורם בשימוש מתמשך לבין מה שרק אתן תוכלו לעשות עבור הלקוחה, במכון, והיא לא תוכל לעשות בבית, וציידו אותה בתכשירים המתאימים לשימוש יומיומי באם החלטתן שהיא זקוקה לכאלה.

כמה מכן חושבות, כי מריחה חד פעמית של חומר (כלשהוא) תשיג מיצוק קבוע בעור? כמה מכן יודעות מהם החומרים הפעילים במסכות הממצקות הקיימות במכון שלהן? האם שאלתן את עצמכן מה קורה באופן מעשי בעור שהתמצק, באופן זמני או באופן קבוע? הדברים שקורים במיצוק קבוע של העור הם שונים, כמובן, מאלה שקורים בעת השגת אפקט זמני של מיצוק. כדי להשיג השפעה קבועה על מראה וטונוס העור עלינו לעודד ייצורם של חומרים המקנים עובי ונפח, ברמת הדרמיס: קולגן, פרוטאוגליקנים, חומצה היאלורונית. אלה הם חומרים שמיוצרים ברמה נמוכה יותר בעור בוגר, ובגיל מסוים כמעט ולא מיוצרים. ניתן לעודד את יצירתם ע"י שימוש בחומרים פעילים (רטינול, ויטמין C, פפטידים ביומימטיים, חומצות הידרוקסיות) אבל חומרים אלה פועלים לאורך זמן, בשימוש יומיומי רצוף, ולא במריחה חד פעמית. חומרים ה"מנפחים" או "ממיימים" חד פעמית (ויש שלל סוגים) אכן קיימים, אבל עליכן להיות חדות וברורות בעת ההחלטה שלכן להשתמש בהן ובשאלות שאתן שואלות את נציגי המכירות. אין טעם להשקיע בחומרים יקרים, כאשר יש תחליפים זולים להתפחת העור באופן זמני. החומר DMAE, למשל, עושה אפקט זמני ויפה של מיצוק. הוא לא חומר יקר, והוא אופציה טובה אם בזה חפצכן – לתת מראה מוצק יותר. באותה מידה ניתן לתת מראה יפה וזוהר בסוף טיפול ע"י מסכת ויטמין C (אסקורביק אסיד, האבקה מסיסת המים) טרייה שהוכנה קודם לכן ע"י ערבוב האבקה הזאת בג'ל או נוזל אחר. חומציותו של הויטמין גורמת למשיכת נוזלים מעומק העור כלפי מעלה, העור נראה ממוים וזוהר. גם מסיכה זאת איננה יקרה כלל וכלל.

בשלב זה של הדיון, למרות שיש עוד נושאים חשובים, כדאי שנעצור ונתחיל ליישם את המעט שעליו דיברנו. הנקודה החשובה שרציתי להבהיר היא, שבטיפול קוסמטי אנו רוצות להשיג מטרות כלשהן בעור. כדי להשיג אותן ביעילות עלינו לדעת אילו חומרים פעילים (ולא אילו מותגים) מסוגלים לבצע את העבודה. אם יש מוצרים בהם אתן משתמשות מבלי לדעת מה הם מכילים, רק בגלל שהן "חלק מפרוטוקול הטיפול", כדאי לכן לשקול את שינוי הגישה. כיום הקוסמטיקה הופכת לטיפולית ולמוכוונת תוצאות. אי אפשר להשיג תוצאות ללא ידע. גם הרופא איננו רושם לנו תרופות מבלי לדעת בדיוק את מנגנון הפעולה של כל חומר טיפולי ואת המינון המדויק בו החומר יבצע את העבודה עבורנו. זה מה שמאפשר לו לרפא. האם אתן רוצות לחולל שינוי בעור? האם אתן רוצות לעשות זאת במינימום הוצאות ובמכסימום שליטה על התוצאה? התחילו לעבוד בגישה מעשית וחכמה, שאלו שאלות והפעילו שיקול דעת.