חומרים פעילים קוסמטיים

חומרים פעילים מהווים את חוד-החנית שלנו בטיפול בעור. בין אם הם שימשו לטיפול במכון, ובין אם הותאמו ללקוחה לשימוש הביתי – ביכולנו להשיג איתם שינוי ניכר במראה העור. אחד הגורמים שעושים את ההבדל בתוצאות שנקבל הוא הבנת נושא הריכוזים. השימוש בידע אודות הריכוז יסייע לנו לדייק בתוצאות הטיפול, ולעיתים הוא זה שיאפשר לנו להשיג את התוצאה.

חומרים פעילים הם סוכן-השינוי העיקרי שלנו במראה העור של מטופלינו. כדי לקבל את התוצאה לה ציפינו, אנו ולקוחותינו, עלינו לדעת להשתמש בהם באופן חכם ובהתאם לידוע ולמוכר על פי המדע. בעשרות השנים האחרונות הצטבר מידע רב על חומרים בעלי יכולת להשפיע על העור. למדנו על מנגנוני פעולה, כיצד החומרים משפיעים ובאילו ריכוזים. הידע הרב הזה מרוכז במאמרים מדעיים, ושופך אור על הדרכים המוצלחות והמוכחות להשגת שינוי בעור, תוך דיוק והתאמה ספציפית למצב המטופל.

ריכוזים שונים – השפעות שונות

מה קובע את השפעת החומר הפעיל בו השתמשנו? ראשית, תכונות החומר עצמו: מה הוא מסוגל, כחומר, לחולל במריחה על העור (וישנם חומרים עם מגוון השפעות). בנוסף, משפיעים: ריכוז החומר, אופן השימוש בו, תדירות השימוש והשילוב שלו עם חומרים אחרים. על הקוסמטיקאית להבין, כאשת מקצוע, את יכולותיו של כל חומר פעיל בו היא משתמשת. זהו הידע הבסיסי עמו היא מתחילה לבנות את תוכנית הטיפול. אולם חשוב לא-פחות הוא נושא הריכוז. ישנם חומרים פעילים שבריכוזים שונים מחוללים השפעות שונות, וישנם כאלה שבריכוז שונה יחוללו גם פעולה הפוכה. בחומרים מסוימים אין הרבה משמעות לריכוז ובאחרים – הדיוק בריכוז הוא רב משמעות. בשלב זה הקוסמטיקאית עשויה לשאול "איזו שליטה יש לי על הריכוזים, אם אני רוכשת תכשירים מוכנים?". ובכן, הבנת הנושא משפיעה על תוצאות עבודתכן הן ברמת הבחירה והקנייה של חומרים והן ברמת השימוש הנכון בהם. לדוגמה: קרם חומצה לקטית 10% יסייע לנו בחידוש העור. בריכוז זה החומצה הלקטית הנה חומר קרטוליטי העשוי לרענן ולחדש את העור, לעודד ייצור חומרים כמו חומצה היילורונית וקולגן, וכו` – השפעות המוכרות לנו. בריכוז 5% החומצה הלקטית איננה חומר קרטוליטי אולם היא מהווה, כידוע לנו, גם חלק מתכולת ה-NMF וככזאת – יכולה לתרום לתפקודו ולהידרציה טובה של העור. מעבר לכך, היא גם נוגדת חמצון. עם הידע הזה, נוכל להנחות את הלקוחה, שקנתה מאיתנו תכשיר עם 10% חומצה לקטית, להשתמש בו בשעות הערב כתכשיר מחדש, מרענן ומקלף קל, ואילו בשעות הבוקר למהול אותו ביחס של חצי-חצי עם קרם הלחות שלה. מיהול זה, שייתן לנו ריכוז של 5% חומצה לקטית, יכול לשמש גם בשעות היום ללא חשש, וישדרג את קרם הלחות של הלקוחה לכדי תכשיר עם כושר שמירת לחות טוב ותרומה לתפקוד השכבה הקרנית. מיהולים ו"משחקים" עם ריכוזים מתאפשרים רק כאשר אנו יודעים את משמעות הריכוז וההשפעות של כל ריכוז בחומרים שברשותנו, וכמובן את הריכוז ההתחלתי של התכשיר אותו רכשנו. דוגמאות נוספות ליישום הידע – נראה בהמשך.

לעבוד עם ידע מלא

כדי שנוכל להשיג מגוון מטרות ולהצליח בטיפול חובה עלינו לדעת את ריכוז החומרים הפעילים שלגביהם הנושא רלוונטי. לא כל רשימת המרכיבים רלוונטית עבורנו (רובם הנם מרכיבי קרם הנשא עצמו, ואינם אלה המחוללים את השינוי בעור). ישנם גם חומרים שהקוסמטיקאית לא יודעת איזה ריכוז נדרש מהם, כמו למשל חומרי הרגעה המשולבים בקרמים, וזה בסדר גמור – לא הכל חשוב לדעת. מצד שני, לגבי חומצות הידרוקסיות, למשל, הנושא חשוב מאד. בריכוזים שונים החומצות מחוללות השפעות שונות, וישנו כמובן הבדל בין חומצה לחומצה (לקטית, גליקולית, מנדלית, פיטית, מאלית…) בנושא זה. ישנם יצרנים המשווקים "תרכיזים" של חומצות לשילוב בקרמים תוך מיהול. בתכשירים מסוג זה, חובה על הקוסמטיקאית לדעת מהו הריכוז ההתחלתי. אחרת היא תעבוד "בחושך", מבלי לדעת איזה מוצר היא יצרה ולאיזו השפעה עליה לצפות. היא עלולה ליצור תכשיר חריף מדיי שיגרום לתופעות לואי, או מצד שני לא להשיג את ההשפעה לה ציפתה. העבודה באופן של "לשים כמה טיפות" מבלי לדעת לאיזה ריכוז סופי הגענו בתכשיר שהכנו, כלומר כמה מ"ל חומר פעיל יש בכל טיפה, דומה לניסיון לקלוע למטרה בעיניים עצומות. בנוסף, הידע לגבי ריכוזי החומרים בתכשירים שרכשנו יכול לאפשר לנו לשלב מוצרים של חברות שונות עבור אותה לקוחה, ופעמים רבות זהו שילוב מוצלח יותר מאשר מכירת כל הסידרה של אותו יצרן. פעמים רבות אין לנו על המדף את התכשיר הספציפי שרצינו למכור ללקוחה בתום הטיפול, וכמובן שנרצה לצייד אותה בתכשיר הנכון לה. אם נדע את תכולת החומרים הפעילים והריכוזים במגוון התכשירים שברשותנו, נוכל להתאים לה באופן מדויק תכשיר של יצרן אחר, שכן מצוי בהישג ידנו.

החלון התרפויטי ומשמעותו

לחומרים פעילים רבים בתחום הקוסמטיקה ישנו מרווח תרפויטי, או חלון תרפויטי. זהו טווח של מינונים, שבתוכו כל ריכוז של החומר – יחולל את ההשפעה. נניח, אם לחומר X יש חלון תרפויטי של 3%-7%, המשמעות היא שהחל מריכוז 3% החומר יכול להשפיע על העור. בין 3% ל-7% ככל שנעלה בריכוז – החומר ישפיע יותר. ייתכן שתהיינה גם יותר תופעות לואי, וייתכן שלא. מעל 7% אין משמעות להמשך עלייה בריכוז. התוצאה תישאר דומה, ובמקרים מסוימים עלייה מעל לריכוז זה תגרור גם תופעות לואי. בחומרים פעילים לא "כל המרבה הרי זה משובח". יצרנים אינם שמים חומר פעיל בהתאם לנדיבותם אלא בהתאם למינון בו ידוע, ממחקרים מדעיים, שהחומר פעיל. זוהי נקודה חשובה מאד להבנה. קוסמטיקאיות רבות שואלות את נציגת המכירות לגבי (נניח) סרום ויטמין C שהיא מציגה לה: "איזה ריכוז ויטמין C יש בו ?" לשאלה זאת אין כל משמעות מעשית. התשובה עליה לא תיתן לקוסמטיקאית כל מידע, אם היא איננה יודעת איזו נגזרת של ויטמין C יש בסרום וכמה נחוץ מנגזרת זאת לקבלת הפעילות. ישנן בעולם הקוסמטיקה כעשר נגזרות שונות של ויטמין C המשמשות בתכשירים, ומכל אחת נחוץ ריכוז אחר לקבלת הפעילות האופטימלית.

נושא נוסף בו עולה הצורך להבין את נושא הריכוזים הוא נושא הפפטידים הביו-מימטיים. קרה לא-אחת שקוסמטיקאיות שאלו אותי "יש לכם קרם עם פפטידים?" כשעניתי בחיוב, נשאלתי "הוא מספיק מרוכז?" "באיזה ריכוז הוא?". גם כאן אין משמעות לכל מספר בו אנקוב כל עוד הקוסמטיקאית איננה יודעת – א. על איזה פפטיד מדובר, ב. מהו הריכוז האופטימלי בו הפפטיד הזה עובד. הפפטיד "מטריקסיל", המוכר לרבות מכן, נמצא במחקרים כפועל בצורה מיטבית בריכוז 3%. פפטידים אחרים עובדים בריכוזים אחרים, כל אחד על פי מה שנמצא במחקרים שנעשו אודותיו. יצרני קרמים אינם ממציאים ריכוזים ואינם שמים פחות מהנחוץ לקבלת פעילות וגם לא יותר מכך, הם שמים בדיוק את הריכוז הנחוץ. אין כאן שיקולי חיסכון (זהו איננו חומר יקר) והשיקול היחידי הוא הרצון לקבל את התוצאה המקווה. כיוון שזהו חומר שאיננו כרוך בתופעות לואי, עליכן לצפות כי גם הקרמים הנמכרים בפארמים והמכילים פפטידים, וקיימים לא מעט, מכילים גם הם את הריכוז הנחוץ. עובדה מעניינת הקשורה לפעילותם של פפטידים ידועה לנו מזה זמן רב, ממחקרים שנעשו עליהם (פפטידים משמשים גם כתרופות). מסתבר שעקומת ההתנהגות של פפטיד, על פי ריכוז, היא כזאת שמעל למינון האופטימלי הוא עלול לגרום את הפעולה ההפוכה! כך שכאן, יותר מבחומרים אחרים, איננו משתמשים בשום פנים במינון גבוה יותר מזה שנמצא במחקרים כפעיל. כפי שאמרתי, בחומרים פעילים איננו "נדיבים" אלא משתמשים בכמה שצריך. לא פחות ולא יותר. יש לזכור עוד, בהקשר לשימוש בפפטידים, כי מריחה חד פעמית של חומר זה איננה מובילה לתוצאה ולכן אין לה משמעות כטיפול מכון. החומר נמצא כמשפיע במריחה רציפה ויומיומית של מס` חודשים.

לעובדות הנ"ל יש השלכה, מן הסתם, גם לנושא החדרת חומרים במזותרפיה, פולשנית או לא פולשנית. האשלייה שהחדרנו כמויות רבות יותר של חומר פעיל ומכאן שנקבל תוצאה יוצאת-דופן, איננה נתמכת ע"י ההיגיון והידוע קלינית, ומן הסתם גם לא תועדה באף מחקר. המחקרים בוצעו על אפליקציה בצורה של מריחה רציפה, יומיומית ובריכוז ידוע, והתוצאו שהתקבלו יכולות לשמש אותנו לקבלת החלטות רק אם נעשה את מה שבוצע במחקר – ניתן את החומר במריחה.

ידע הוא כוח

ישנו מגוון חומרים קוסמטיים, הפועלים במנגנון שונה ולחלקם ישנה השפעה תלוית מינון. עקומת ההתנהגות של החומר על פי מינון – ידועה ממחקרים. בחלקם ישנו חלון תרפויטי, שבתוכו ככל שנעלה בריכוז נקבל תוספת לפעילות, מתחת לריכוז המינימלי לא נקבל פעילות ומעל לריכוז האופטימלי אין טעם להוסיף. ישנם חומרים עם ריכוז אופטימלי מאד ספציפי – 3%, 5% וכו`. ישנם חומרים ששימוש בריכוז גבוה יותר יגרור פעילות בה איננו מעוניינים, וישנם חומרים שבריכוזים שונים מחוללים פעילויות שונות וחשובות עבורנו. הידע אודות ריכוזי החומרים המשמשים אותנו יכול לאפשר לנו טווח רחב של תוצאות ודיוק רב בהשגתן. כיום, עם התמקצעות ענף הקוסמטיקה והעלייה ברמת הציפיות של הלקוחות, עלינו לאפשר להם קבלת שינוי נראה לעין במראה העור. כיוון שליצרנים רבים ישנם חומרים פעילים , במגוון ריכוזים וצורות, מה שיעשה את ההבדל האמיתי בהשגת התוצאות הוא הידע. עם יותר ידע נשיג את מטרתנו ללא תלות בשאלה עם אילו יצרני קוסמטיקה העדפנו לעבוד.