טיפוח העור לאחר המנופאוזה

חוסר איזון זה, למשל, יכול להשפיע על צמיחת השיער. כשרמות האסטרוגן יורדות, נשים רבות חוות עלייה בייצור האנדרוגן, המתבטאת ברמות שונות של צמיחת שיער שחור בפנים – בפרט מסביב לסנטר ובאזור השפם – מעל לשפה. לעומת זאת, השיער בראש יצמח לאט יותר, וקוטר השערה יהיה קטן יותר.

ההפחתה, ולבסוף האובדן באסטרוגן ופרוגסטרון משפיעים לרעה גם על העור. מלבד הבעיות שגורמת החשיפה המצטברת לשמש, נשים בפרימנופאוזה ומנופאוזה מתאפיינות בעור דק יותר, רפוי ופחות אלסטי.

יש ייצור מופחת של קולגן, ירידה בתפקוד בלוטות החלב, ועור יבש. העור גם פגיע יותר לגורמי גירוי ואלרגיה, בשל הירידה בכמות תאי מערכת החיסון בעור.

בהקשר זה אציין, כי מחקרים העלו שעורן של נשים שנטלו תחליפי הורמונים (לבליעה) התאפיין ביותר אלסטיות, מוצקות ולחות מעורן של נשים שלא נטלו תחליפים כאלה. אולם, ההחלטה ליטול תחליפי הורמונים היא אינדיבידואלית ויש לקבלה תוך התייעצות עם רופא, ומתוך לקיחה בחשבון של כל הגורמים הקשורים בכך.

אחד המרכיבים שיש טעם להכניס לשגרת הטיפול בעור לאחר המנופאוזה הוא פיטו-אסטרוגנים.

פיטו=צמחי. כלומר, אסטרוגנים ממקור צמחי. מחקרים בבני אדם הראו כי מגוון הורמונים צמחיים משפיעים על העור לאחר המנופאוזה. למשל, איזופלבונואידים מסויה – גניסטאין וקפסיאצין, שבוססו במספר מחקרים.

שיטות נוספות, שטובות לעור לפני המנופאוזה, טוב גם לאחריה: הגנה יעילה מהשמש, טיפול על פי סוג העור (לא לכל הנשים במנופאוזה יש עור יבש), כדאי לשקול שימוש בויטמין A, ולהשתמש בקרמים עדינים ועשירים בנוגדי חמצון עם נוגדי-דלקת. הפפטידים הביומימטיים הם גורם נוסף שיכול לשפר את הופעת העור הבוגר. אפשר לשקול בהתאם לצורך שימוש בחומר מבהיר, כדי להתמודד עם כתמים. אם כי יש לזכור, כי כתמי גיל – בשונה מסוגים אחרים של פיגמנטציה, אינם מגיבים למרכיבים למריחה על העור אלא לסוגים אחרים של טיפול.

האם מריחת חומצות הידרוקסיות בעור לאחר מנופאוזה היא יעילה?

התשובה לשאלה זאת מאד תלויה במצב העור. לנשים מסוימות (בד"כ מעל גיל 70) העור עשוי להיות כה דק עד כי הוא עלול ממש "להיקרע" עם מתיחתו או שפשופו. ההידקקות הזאת היא תוצאה של גורמים רבים אך בראש ובראשונה – תוצאה של שילוב של אבדן אסטרוגן, הזדקנות כרונולוגית ונזק מהשמש. כל אלה גורמים לתאי העור לייצר "פחות עור" , והעור המיוצר הוא פחות בריא. במונחים של הזדקנות כרונולוגית, לתאי העור יש מן מנגנון מתוכנן (כעין תוכנית ידועה-מראש) שמאט את התחדשות תאי העור, ותחלופתם, שמסתיים בבניית תאי עור מתים על פני שטח העור. מרכיב שכן יכול לשפר את יצירתם של תאים בריאים יותר הוא רטינול, או ככלל – נגזרות של ויטמין A. הן מסדירות את ייצור התאים ומגבירות את מה שהזמן מאט, ותורמות לבנייה סדירה של שכבות העור. לגבי חומצות אלפא וביתא הידרוקסיות, הן מסייעות להשלת השכבה החיצונית בעור ע"י הסרת התאים המתים בעור. עבור מס` נשים בשנות ה-70, ה-80 ומעלה, עם עור מאד שברירי ועדין, הסרת תאי עור מתים עלולה להיות בעייתית. עם סוג כזה של עור, הן עשויות דווקא להזדקק לתאי העור המתים, על שטח פני העור, לזמן ממושך ככל שניתן. אולם נשים רבות אחרות, שאינן מתאפיינות בעור שברירי מהסוג הזה – תפקנה תועלת מהסרת התאים המתים. הופעת העור תשתפר, והקילוף יאפשר לתאי עור בריאים יותר לעלות אל פני העור. כמו כן תתאפשר פעולה טובה יותר של תכשירי לחות.