כיצד נוצר האקנה? מה מחמיר אותו?

ציסטה : בליטה גדולה אדומה הנמצאת מתחת לפני העור וגורמת לכאב. ציסטה נוצרת כאשר נקבובית נסתמת לחלוטין וחלב שנוצר בבלוטה אינו יכול להשתחרר החוצה. החלב המצטבר נשפך לרקמות מסביב וגורם לדלקת עמוקה, אשר עלולה להותיר צלקת לאחר הריפוי.

לאקנה יש ארבעה מרכיבים:

• עודף ייצור חלב (סבום).
• הנשלה לא תקינה של תאי העור המתים ויצירת "פקקים" או סתימות בעור. כך שהחלב הרב שהופרש, נותר כלוא בזקיק.
• בתוך "בריכת" הסבום הזאת משגשג חיידק האקנה. זהו חיידק שממילא חי בעור. בתוך ריכוזי סבום גדולים הוא יכול להתרבות בצורה פתלוגית וליצור זיהום.
• דלקת – ברמות שמשתנות מאדם אחד למשנהו, שמתבטאת באדמומיות בעור עצמו בין הפצעים או סביב הפצעים. דלקת מחמירה את האקנה ומאטה ריפוי, לעיתים קרובות גם גורמת לצלקות.

כיצד נוצר הפצע?

כל זקיק שערה גדל מבלוטת שומן שמפרישה כעין שעווה מוקשית הנקראת סבום. המבנה שכולל את בלוטת השומן וזקיק השערה נקרא בשם הנפוץ נקבובית. כשהתהליך קורה באופן תקין, הסבום עוזב בצורה חלקה את הנקבובית ונמס על פני העור. בכך הוא עוזר לשמור את שטח פני העור לח וחלק. כשדברים לא קורים באופן תקין, כמו בזמן שהנקבובית נסתמת, או פקוקה עם סבום ותאי עור מתים, השומן מצטבר בנקבובית ולא מופרש החוצה. בסביבה זאת משגשג סוג של חיידק הקרוי P. acnes . תאי העור המתים והשומן העודף בבלוטת השומן מספקים את התנאים הנוחים לחיידק זה כדי לשגשג. עודף סבום נוצר בראש ובראשונה ע"י פעילות הורמונלית. כשנוצר יותר מדי שומן, הוא יכול להתערבב עם תאי עור מתים מפני שטח העור, עם עור שהצטבר בדפנות הנקבובית ועם חתיכות קטנות של שרידי שיער מהזקיק. שילוב זה של סבום, תאי עור מתים ופיסות קטנות של שיער יכולים לסתום את המעבר החוצה מזקיק השערה או מבלוטת השומן. עם התרבות החיידק השוכן בסביבה הזאת, מופיעים גירוי ודלקת. זאת הסיבה לכך שרוב הפצעים הם אדומים ונפוחים.

חיצונית, הצטברות זאת של שומן יכולה להראות בכל מיני צורות. לעיתים השומן העודף הזה ותאי עור מתים מתגבשים למבנה לבן ורך – ראש לבן . אם הנקבובית פתוחה, בלי כל כיסוי-עור, הראש של ה"פקק" חשוף לאוויר ומתכהה, ונוצר ראש שחור – קומדון .

ראשים שחורים ולבנים הופכים לפצעים כאשר חיידק האקנה מתחיל לגדול בתוך הפקק, וגורם לגירוי ודלקת. דלקת זאת ושומן עודף גורמים לקיר של בלוטת השומן להתבקע ולהיהרס, כשהוא שופך את תכולתו (שומן, שרידי תאים, חיידקים) לתוך רקמת העור המקיפה אותו. מערכת החיסון של הגוף מגיבה, שולחת לימפה לאזור המודלק כדי לעזור ולתקן את הנזק (ובכך נגרמת נפיחות), וכעת ישנו פצע.

מי סובל מאקנה?

למעשה, רובנו: בגיל ההתבגרות, לאחר גיל ההתבגרות, עם סוג עור שמן וגם עם עור "רגיל"… לעתים הפצעים בגיל מאוחר הם חמורים מתמיד. יש מי שיסבול "רק" מקומדונים עקשניים, ויש מי שיפתח אקנה עקשני ומפושט.

הגורם העיקרי לכל התרחישים האלה הוא הורמונים, כיוון שהם אלה שמשפיעים על יצור שומן בעור, ובגלל שהרמה שלהם נעה ונדה במהלך החיים.

התפרצויות הן שכיחות בגיל ההתבגרות. סטטיסטיקות מראות ששלושה מארבעה מתבגרים סובלים מפצעים וצורות שונות של אקנה. זה לא מפתיע בהתחשב בשינויים ההורמונליים בגיל זה. אבל אקנה יכול לקרות בכל גיל. יותר מ-40% מהנשים יחוו צורה כלשהיא של אקנה. כל דבר שיכול להעלות את רמות ההורמונים – מתח, מחזור, הריון, גלולות למניעת הריון או תרופות מסוימות כמו קורטיקוסטרואידים, וליתיום – יכולים לשמש כזרז. מזונות ספציפיים הם לא הגורם הראשי לפצעים, אבל אדם מסוים יכול להיות רגיש להשפעתו של אוכל ספציפי.

אין ספק שפעילות הורמונלית היא האחראי העיקרי לעור שומני והתפרצויות. כשיש שטף הורמונים, פצעונים יכולים להתפרץ, אבל הורמונים לבדם אינם מספיקים כדי ליצור את מחלת העור הזאת. מסיבות בלתי ידועות, משהוא משתבש בבלוטת השומן, וחוסם את הזרימה הטבעית של שומן החוצה. יש תיאוריות בנושא הגורמים לאקנה, המתמקדות במצב הגנטי שיוצר או בלוטת שומן פגומה, או תפקוד לקוי של תעלת הנקבובית שלא מתקלף היטב, או שומן (סבום) שבעצמו בצורה כלשהיא איננו תקין (צמיג מדי או מגרה לעור). כשאנו מטפלים באקנה, עלינו להתייחס לרוב (אם לא לכל) הנושאים האלה בכדי להפחית סיכוי להתפרצויות.

יש תיאוריות גם בשאלה מדוע לאנשים מסוימים יש מצב חמור יותר מאשר אחרים. חוקרים מסוימים חושבים כי המדובר ברמה גבוהה של ההורמון הגברי, בעוד אחרים אומרים שזהו פגם גנטי בבלוטת השומן . יש המדברים גם על רגישות יתר לחיידק האקנה המהווה את השוני בין דרגת החומרה באנשים שונים. יש אפילו מחקר המראה שרכיבי חומצות השומן בבלוטת השומן יכולים להיות אחראיים לכך. הגיוני ביותר שהשילוב של כל אלה הוא שגורם לשוני בין אלה הסובלים מאקנה קל לאלה עם אקנה קשה.

מה עלול להביא להחמרת האקנה?

• זיעה –הזיעה המצטברת על פני העור מחמירה את החסימה של הנקבוביות מהן מפרישות בלוטות החלב. בנוסף, בטמפרטורות גבוהות גובר קצב ייצור החלב בנקבוביות העור. אצל העוסקים בפעילות גופנית ניתן לראות את הנגעים בעיקר בגב, בחזה, בעכוז ובירכיים ופחות בפנים.
• תזונה –מחקרים מהשנים האחרונות מראים כי קיים קשר בין תזונה לאקנה. אולם, התגובה למוצרי מזון שונה מאדם לאדם. המזונות ה"בעייתיים" יותר הם: מזונות עם ערך גליקמי גבוה, מזונות עתירי סוכר, מוצרי חלב, פחמימות ריקות   וגם… השוקולד. (למאמר מקצועי בנושא:)
• קוסמטיקה – שימוש במוצרי קוסמטיקה אשר אינם "ידידותיים לאקנה" יכול לגרום להתפרצות אקנה או להחמרתו, מי שאחראי לכך הנם מרכיבים אוטמים או כאלה הנוטים להצטבר בנקבוביות ולסתום אותן.
• מתח נפשי –מתח נפשי יכול להחריף את האקנה.
• גלולות – גלולות למניעת הריון המכילות מעט אסטרוגן ויותר פרוגסטרון. מצד שני, גם הפסקת נטילת גלולות למניעת הריון קשורה בהתפרצויות של אקנה.
• הטיפול בעור –שפשוף הפנים וחיטוט בעור. רחיצה תכופה מדיי של עור הפנים.
• תקופת המחזור החודשי – בשל שינויים הורמונליים והשפעת ההורמונים על בלוטות החלב.
• הורמונים לבניית שרירי הגוף –המשפיעים גם עם על המאזן ההורמונלי.
• מוצרי קוסמטיקה מייבשים או מגרים – סטרס עורי מחמיר אקנה.