מיתוסים על הטיפול באקנה

בואו נעשה קצת סדר בנושא האקנה וננפץ כמה מיתוסים שכיחים…

1. המיתוס הראשון – הוא האמונה שאפשר לייבש פצע. מים הם הדבר היחיד שאפשר "לייבש". והתוכן של הפצע איננו מימי, הוא שומני. תאי העור לעומת זאת – הם כן מכילים מים, וכאשר אתם מייבשים את העור אתם למעשה מייבשים את המים בתוך התאים. וגם אלה שבין התאים. ייבוש העור פוגע בחומר הבין תאי (שיוצר כעין גבול-מגן על העור, מה שנקרא "המחסום האפידרמלי"). פגיעה במחסום האפידרמלי מתבטאת במספר בעיות, אחת מהן – התרבות החיידקים. בעיה נוספת – מרקם עור מחוספס והרגשה מתוחה ויבשה. בעור חסר הלחות חדירתם של מרכיבים פעילים שאנו מורחים, נפגעת. גם הפעילות שלהם. ו"לקינוח" – בעור חסר לחות נפגעת גם מערכת החיסון. אף אחד מאלה לא עוזר לנו במלחמתנו באקנה. להיפך, הם עלולים להביא לגירוי ולהחמרת האקנה. להוסיף עוד לתסכול ולאכזבה מתכשירים לטיפול בפצעים. מה שנכון לומר הוא, הוא שפצעונים יכולים להחמיר בשל עודף ייצור שומן, ושיש לנסות, במסגרת המלחמה שלנו בפצעים, להפחית ייצור שומן. הפחתת יצור ושמן היא אפשרית באמצעות מרכיבים פעילים מסוימים, המאזנים את יצור החלב. אבל איזון יצור חלב היא תהליך שונה באופן מהותי מייבוש העור.

2. המיתוס השני – הוא שאין לגעת בפצע עם הידיים ולאחר מכן באזור אחר בעור שלנו, כדי לא להעביר את חיידקי האקנה "ממקום למקום". האמת היא, שחיידק האקנה "גר" בעור של כולנו, בין אם עורנו חלק ונטול פצעים ובין אם יש לנו פצעים. הוא חלק ממה שנקרא "הפלורה הטבעית" של העור, מערכת החיסון שלנו "חיה" אתו. כשאנו נוגעים בפצע, ונניח שנגענו בחיידק (למרות שהחיידק נמצא בעומק הפצע, הוא לא אוהב אוויר) ואחר מכן נוגעים באזור אחר ללא פצעים, זה לא שהעברנו לשם דייר חדש, חיידק שלא היה שם קודם. הוא הרי גר בכל אזורי העור. בתוך נגעי האקנה, המלאים בסבום, הוא משגשג ונמצא בכמויות גדולות. בשאר אזורי העור, הוא קיים ממילא גם כן. מה שכן כדאי להימנע ממנו – הוא מגע תכוף בעור, התעסקות עם העור, הצבעה על הפצעים שלנו (שקורית לנו כל הזמן כשאנו מדברים על האקנה שלנו). התעסקות ומגע יוצרים שפשוף וסטרס, ואלה יכולים להחמיר את האקנה.

 

3. המיתוס השלישי – הוא שפצעונים נגרמים ע"י עור לא-נקי. האמונה השגויה הזאת גורמת לניקוי-יתר של העור עם סבונים ודטרגנטים קשים. הניקוי הזה רק מעלה את הסיכון לגירוי ויובש, ולא מונע בכלל פצעונים. בנוסף, המרכיבים בסבון המוצק, אלה ששומרים אותו במצב מוצק, יכולים לסתום נקבוביות ולמעשה גורמים לפצעונים. האמת היא שניקוי עדין באמצעות חומרים עדינים, לא מייבשים ולא מגרים – הם קריטיים במאמצינו להילחם בהתפרצויות האקנה. אפשר להיעזר במים מיסלריים או קצף מיסלרי, וכן באל סבון המכיל חומצות הידרוקסי, שמנקה ביסודיות את העור. הקפידו לבחור באל סבון שמותיר אחריו עור לח וגמיש, ללא  יובש.

4. המיתוס הרביעי – הוא שאקנה עובר לאחר גיל ההתבגרות.

בפועל, אפשר לסבול מאקנה גם בשנות העשרים, השלושים, הארבעים ואפילו החמישים. אקנה נגרם גם מסטרס ומשינויים הורמונליים שאינם קשורים בגיל ההתבגרות. ישנן התפרצויות אקנה במהלך ההיריון. שכיח מאד אקנה של סטודנטים בתקופות בחינות, או של חיילים ששינוי את התזונה שלהם בבסיס או שתנאי השירות שלהם קשורים בכך. אכן, כ-90% מהמתבגרים סובלים מאקנה. אך כדאי לדעת, ש"אקנה של גדולים"  וככל שהגיל בוגר זה יותר בולט – יכול לגרום לצלקות קשות בגלל ריפוי איטי יותר של העור. כדאי לטפל באקנה בכל גיל בו הופיע, בצורה יעילה שתיצור התנהגות מאוזנת של עור הפנים.

5. המיתוס החמישי – הוא שקומדונים שלא נוקזו מהעור הופכים לפצעים.

קומדונים, ברוב המקרים, נותרים קומדונים. ופצעים מתפתחים ברוב המכריע של המקרים – ישירות כפצע ולא כקומדון שיבשיל לאחר מכן לפצע. יש לדעת, שיש מקרה-ביניים של קומדונים מוגבהים עם תוכן חריג, שנראים כמו יצור כלאיים בין קומדון לפצע. אולם במרבית המקרים, הקומדונים נראים כמו שאנו מכירים אותם היטב מהתמונות ומהתבוננות בפניהם של אנשים, וכך הם נותרים. זה לא אומר, שהם פחות "בעייתיים" עבורנו. יש לגשת לקליניקה של הקוסמטיקאית כדי לעבור ניקוי וניקוז שלהם, כדי לשמור על עור בריא ויפה. וגם למנוע פגיעה במרקם העור.

6. המיתוס השישי – הוא שהטיפול של הקוסמטיקאית מתבטא ב"לפוצץ את החצ'קונים". כיום, הקוסמטיקאית היא הרבה יותר מזוג ידיים ומגורם שמנקז קומדונים ו"מפוצץ חצ'קונים". למעשה, בקוסמטיקה המודרנית, כמעט ולא נוגעים בפצעים. המרכיבים הפעילים הם אלה שמרפאים את הפצעים. הקוסמטיקאית לומדת את האקנה הספציפי שלך, שהוא לא דומה לאקנה של אחרים. היא לומדת את כל הנסיבות ש"מסביב" כמו תזונה, הרגלים, חשיפה לשמש ועוד נתונים שקשורים לטיפול באקנה. והיא מתאימה לך מוצרים טיפוליים, כאלה שלא זמינים על מדפי החנויות כי הם מחייבים ידע והתאמה מקצועית. את רוב ה"עבודה" של ריפוי הפצעים עושה הטיפול הביתי. לא זה שמקבלים בקליניקה של הקוסמטיקאית. הטיפול שהותאם לך ספציפית ושמשתנה כל הזמן בהתאם להשתנות מצב העור. הקוסמטיקאית כן עוקבת אחר מצב העור ומתאימה כל הזמן את הטיפול למצב החדש, עד לריפוי.

7. המיתוס השביעי – הוא ש"הכדור יפתור את האקנה ומהר".

הטיפול התרופתי באקנה, עם כדור המכיל רטינואיד, נחשב ליעיל. וגם לטיפול עם המון משמעויות והשלכות על תפקוד הגוף – תפקודי הכבד, רמות השומנים בדם, השפעה על העצמות והשרירים, יובש קשה בעור וברקמות הריריות (עיניים, שפתיים) ועוד. יובש העור נשאר גם בסיום הטיפול, כאשר כל אחד ירגיש אותו תקופה אחרת, אך זה יכול להישאר חודשים ארוכים. נמנעים מלתת את הכדור, למשל, לסובלים ממצב רוח ירוד, כי הוא יכול באנשים מסוימים להגביר נטייה להתאבדות. התרופה גם ידועה כמצלקת. והכי חשוב: התרופה נועדה לשימוש כאשר מוצו ניסיונות לטפל באקנה באמצעים אחרים, בטוחים יותר. לא על כל אקנה קליל, שניתן לפתור בקלות באמצעים אחרים.

יש לדעת, שלא כולם נרפאים מהאקנה לאחר השימוש בתרופה. חלק נטלו גם 4-5 "סיבובים" של התרופה ללא שינוי. ללא ספק היא נחשבת יעילה ברוב המקרים. אולם, תמיד נשקול עלות (המחיר הגופני שאנו עלולים לשלם) אל מול התועלת, ונזכור שכיום הקוסמטיקה החדשה והרפואה יכולים לתת לנו פתרונות טובים גם מבלי לערב בכך את תפקודי כל הגוף.