עור הפנים ונזקי העישון

• קמטים או קמטוטים ("חריצים") בפנים, בד"כ בצידי העיניים, בלחיים, סביב לשפתיים ובלסת התחתונה.

• פנים עם מראה כחוש ורזה, בהם מבנה העצמות בולט. שקיעה קלה של הלחיים ומראה מצומק שלהן.

• שינויים במרקם העור. העור הופך גס, נוקשה ומחוספס, נראה אפרורי וחסר ברק, מאבד את החיות.

  ישנה נטייה לכתמי עור.

• אזורים של גודש דם, וגוון צהבהב במקום הגוון החיוני הטבעי.

פני-מעשן הם לא סתם סימפטום של גיל מבוגר. יש לזכור שרבים מהאנשים עם פני-מעשן, שהשתתפו במחקרים, היו צעירים יחסית. השינויים בצבע ובאיכות של העור מצביעים באופן ברור על כך שיש כאן תהליך הקשור ברעילות. במחקרים רבים שנערכו לבדיקת השפעת העישון על העור, אושר שוב ושוב, כי הגורם לשינויים הללו בעור (לאור שנוטרל נושא הגיל, חשיפה לשמש ואלמנטים נוספים) הוא תהליכים יחודיים שקורים בגופו של המעשן.

העישון מוסיף בין 10 ל-20 שנה לגיל האמיתי. למעשנים בשנות הארבעים יש לעתים קרובות קמטים האופייניים לבני 60 שאינם מעשנים. מחקר בו השתתפו מעשנים, לא-מעשנים ומעשנים לשעבר בגיל 20 עד 69 מצא שמעשנים בהווה התאפיינו ביותר קמטים בפנים מאשר לא מעשנים ומעשנים-לשעבר. מעשנים לשעבר שעישנו כבד בגיל צעיר היו עם פחות קמטים מאשר מעשנים בהווה. משרד הבריאות האמריקני הדגיש בדו"ח השנתי שלו משנת 2003 את הקשר בין עישון לקמטים ולנזקי עור, וציין בדו"ח שעור של מעשן יכול להזדקן הזדקנות מוקדמת של בין 10 ל-20 שנה.

יש לציין, שהנזק נראה בולט לאחר עשר שנות עישון ומעלה. לכן צעירים רבים שלא חשים עדיין בנזק שנגרם לעורם, חיים בתחושה ש "להם זה לא יקרה". אכן, לוקח שנים לנזק להצטבר, עד לרמה בה הוא נראה לעין. בתחילה הוא נראה רק ברמה המיקרוסקופית, ובאמצעות מכשור מיוחד. שינויים מיקרוסקופיים אלה נראו בפניהם של מעשנים בני 20-39, גם אם לעין המתבונן השינויים האלה לא בלטו. זוהי תקופה בה נוח להתעלם מהמצב, והכל נראה "בשליטה". אולם, לאחר שהנזק כבר נראה לעין, זהו שלב בו מאוחר מדי לתקן. נזקי העישון הם לצמיתות. הדרך היחידה להתמודד איתם היא להפסיק לעשן בכדי למנוע המשך התהליך, ולאמץ שיגרת טיפוח (ושיקום) שיכולה לשפר ברמה כלשהיא את מרקם העור, גם אם לא להחזיר אותו לקדמותו.

1. התנועות של הפנים, האופייניות לעישון, יוצרות קמטים עמוקים באזורי הפנים המעורבים בכך. תנועת ה"יניקה" בעת שאיפת העשן מהסיגריה גורמת לקמטים מעל לשפה העליונה ומתחת לשפה התחתונה. גם כיווץ העיניים והמצמוץ עקב הגירוי של העשן גורמים לקמטים בצידי העיניים.

2. העישון מצר את כלי הדם הקטנים בעור הפנים ומקטין את אספקת הדם לעור. כתוצאה מאספקת דם לקויה, נפגעת אספקת החמצן, הויטמינים והמינרלים. כל תפקודי העור סובלים ונפגעים מכך, כיוון שאספקת חמצן נחוצה לתפקוד שוטף של התאים ולהתחדשות הטבעית של העור, ואספקת "חומרי המזון" של העור חיונית כמובן לא פחות. גם פינוי הפסולת מהעור נפגעת מאותה הסיבה. בניית העור נפגעת, החלמתו מפגיעות ומפציעות, המלחמה שלו במזהמים – כל אלה סובלים כתוצאה מהייצרות כלי הדם.

3. עישון משחרר רדיקלים חופשיים בעור. רדיקלים חופשיים הם מולקולות לא יציבות והרסניות, הפוגעות בכל המיבנים, התאים והחלבונים שבסביבתם. לרבות קולגן ואלסטין, המבנים החשובים השומרים על המוצקות והגמישות של העור. רדיקלים חופשיים גורמים להזדקנות מוקדמת של הגוף בכלל ושל עור הפנים בפרט.

4. עישון גורם לייצור מוגבר של אנזימים שוברי-קולגן. בהשפעת העישון, מוגבר הייצור של האנזים MMP – מטריקס מטלו-פרוטאינז. זהו אנזים השובר את הקולגן, ואופייני לתהליכי דלקת מסוגים שונים. כיוון שהקולגן אחראי למבנה המוצק והגמיש של העור, העור הופך לנפול ומקומט יותר. בנוסף להרס הקולגן החדש, מפחית העישון את הייצור של קולגן חדש.

5. עישון הופך את העור לדק יותר. התהליך הזה קורה, כמובן, לא רק בעור הפנים אלא בגוף כולו. מחקר בריטי השווה בין 25 זוגות תאומים שאחד מהם היה מעשן והשני מעולם לא עישן. הרופאים השתמשו באולטרא סאונד כדי לאמוד את עובי העור בזרוע הפנימית. עור המעשנים היה דק יותר בכ-25% מעור הלא-מעשנים, ובמקרים מסוימים היו שינויים של עד 40% בעובי העור.

6. עישון גורם ליובש בעור. הטבק המשוחרר לסביבה הוא בעל אפקט מיבש על פני שטח העור. היובש מוביל להיסדקות ושבירה של העור, מה שתורם את תרומתו להזדקנות המוקדמת שלו. לאורך הזמן, נראה המעשן בן החמישים כאדם זקן.

7. עישון פוגע ברמות של ויטמין A בעור. לויטמין A תפקידים רבים בפעילות העור, הוא למעשה שולט ומווסת את רוב תפקודיו, את חלוקת התאים וקצב התחדשותם, יצור קולגן ואלסטין ועוד. הוא גורם חשוב בהגנת העור מנזקים, כולל נזקי עישון. רמות נמוכות שלו בעור מביאות לסיכוי רב יותר לפתח נזקי עור ומראה בוגר.

8. העישון פוגע בספיגת ויטמין C בעור. ויטמין C נחוץ לבריאות העור ולהגנתו מנזקי השמש ורדיקלים חופשיים. הוא תורם ליצור קולגן ומסייע בשמירת לחותו.

9. העישון פוגע בחלבון האלסטין בעור. חלבון האלסטין אחראי לגמישות העור. החומצה הציאנית, חומר רעיל המצוי בעשן הסיגריה הנשאף לגוף, מעודד את פירוק האלסטין. בדיקה מיקרוסקופית של סיבי האלסטין בעור, מאזורים שונים בגוף, העלתה כי הם היו רחבים ומדולדלים פי שניים באנשים שעישנו למשך מעל 10 שנים, כשתי חפיסות ליום. חלבון האלסטין נראה בחלקו שבור והרוס, ותפקודו כ"בולם זעזועים" בעור וכאחראי על גמישות – נפגם בצורה משמעותית.

10. עורם של מעשנים מחלים יותר לאט מפגיעות ומפציעות. בשל כל התהליכים המזיקים שהזכרנו לעיל, עורם של מעשנים מחלים לאט יותר מפצעים, פציעות או ניתוחים, ועם יותר הצטלקות. לא מעט מנותחים נותרו עם צלקות מכוערות בשל החלמה לא מושלמת ולא נאותה של העור. כיום מנתחים פלסטיים דורשים מכל מועמד/ת לניתוח שהנו מעשן, להפסיק לעשן חודשיים לפני הניתוח המיועד וכן לפחות חודש אחריו.

והיבט אסתטי נוסף – עישון ממושך גורם אובדן צבע באצבעות ובציפורניים ביד שמחזיקה את הסיגריה. והוא גם גורם לשיניים צהובות.

עישון סיגריות מזקין את העור מהר יותר מכל גורם אחר, מלבד השמש. עבור מעשנים, גיל אמצע החיים מתחיל בשנות השלושים המוקדמות, כאשר הקמטים מסביב לשפתיים והעיניים מתחילים להופיע. עישון מקושר למנופאוזה (הפסקת המחזור החודשי) מוקדמת בנשים. נשים יותר מושפעות מעישון יחסית לגברים בהקשר של השינויים בעור הפנים.

באופן רגיל, לעור יש את יכולתו הטבעית להתחדש ולהחלים. אם תעשנו סיגריה, עורכם יגורה (כמו גם העיניים), אבל האפקט יחלוף לאחר שתפסיקו לעשן. אולם – אם תעשנו הרבה במהלך היום, אזי הנזק יהפוך לקבוע.

למעשה עישון סיגריה בודדת יכול לייצר הייצרות כלי דם תת עוריים של עד 90 דקות. מחקר הראה שעישון למשך 10 דקות מפחית את לחץ החמצן ברקמה לכמעט שעה והסיק שמעשן של קופסה ליום יישאר היפוקסי למשך רוב היום (היפוקסיה = ירידה באספקת חמצן לרקמה מתחת לרמות הפיזיולוגיות).

כפי שידוע לכולכם, נזקי העישון משתרעים הרבה מעבר לנזק לעור. העישון הוא קטלני (אין לי דרך עדינה יותר לומר זאת…) ורופאים מתייחסים להיסטוריית העישון של המטופל כמו אל עוד פרמטר גופני שלו. בתיקים רפואיים של מטופלים, ובמחקרים רפואיים, ישנו שימוש במונח "שנות חפיסה" (או "שנות קופסה"). שנות חפיסה הוא מונח שבא לתאר בצורה אחידה את האינטנסיביות של העישון. אדם שעישן חפיסה אחת ליום למשך 20 שנה, אנו אומרים שיש לו 20 שנות חפיסה. אם הוא עישן שתי חפיסות למשך 20 שנה, יש לו 40 שנות חפיסה. עשרות מחקרים שנערכו עד היום, מצאו שהמנבא העיקרי לרמת ההזדקנות של העור, בכל אזורי הגוף (לאחר נזקי השמש) הוא מספר שנות החפיסה. ההבדלים בין מעשן ללא מעשן הולכים ונעשים משמעותיים יותר עם הגיל: מעשנים בני 65 נראים הרבה יותר מבוגרים מבני גילם הלא מעשנים, יחסית למעשנים בני 45. אם כי גם המעשנים בני ה-45 נראים מבוגרים יותר בכל הפרמטרים, יחסית לבני גילם הלא מעשנים. מספר שנות החפיסה היה מנבא טוב לקביעת ה"גיל הנראה" של אנשים מעשנים. וכפי שאמרנו לעיל, על חלקם הגדול ניתן היה לאבחן כי הם מעשנים על פי מראה עיניים בלבד.

הטיפול בעור שסובל מנזקי העישון מחייב תשומת לב מיוחדת. זאת בשל שינויים יחודיים בתפקוד העור, שאינם קיימים בעור של הלא-מעשן. כפי שהוזכר לעיל, הנזק שכבר נגרם לעור הוא נזק לצמיתות. מה שניתן לעשות כדי לשפר את המצב הוא:

א. לעצור את המשך התהוות הנזק ע"י הפסקת העישון (או הקטנה משמעותית של

     מספר הסיגריות, לכדי 5 ביום לכל היותר).

ב. לאמץ שיגרה של טיפול יומיומי ושיקום שתעזור לשמור על מראה יותר מטופח –

     הן בקרב אלה שימשיכו לעשן והן בקרב אלה שהפסיקו. שיפור מסויים ניתן

     להשגה, אם נסייע לעור לתפקד ברמות קרובות יותר לאלה של עור בריא.

1. לספק לעור, מבחוץ (במריחה חיצונית) ויטמין A. בקוסמטיקה המרכיב יוזכר על האריזות כרטינול, או רטיניל פלמיטט. ויטמין A נחוץ לתפקוד בריא ותקין של העור, ליצירה בריאה של תאים ולהתחדשותם, להשלה בריאה של תאים מתים, ליצור קולגן ואלסטין ומרכיבי עור נוספים, ולהגנה מרדיקלים חופשיים. כיוון שרמת הויטמין החשוב הזה יורדת בעור המעשן, חשוב לסייע לעור מבחוץ. ריכוז הרטינול שנחוץ לעור תלוי במטרה שאנו רוצים להשיג. בריכוזים גבוהים יותר – 1% עד 1.5% נשתמש בשעות הערב בלבד, כגורם שיקום של העור, ובשעות היום נשמור היטב על העור מחשיפה לשמש. בריכוזים נמוכים יותר נשתמש גם בשעות היום (עד חצי אחוז) כנוגד חמצון. במידה ואינכם בטוחים מה ריכוז הויטמין בתכשיר, כדאי לרכוש תכשיר מקצועי/טיפולי מקוסמטיקאית.

2. בחרו לכם תכשיר עשיר בנוגדי חמצון, ומירחו אותו לפחות פעם ביום. עור המעשן סובל מרמה גבוהה של רדיקלים חופשיים ולכן מתן נוגדי חמצון מבחוץ הוא מלחמה חשובה בנזקי העישון. ככלל, אם אתם רוצים שמרכיב כלשהוא יגיע לעור, הדרך היא למרוח את המרכיב על העור ולא ליטול אותו דרך הפה. בנטילה דרך הפה כמות מזערית, אם בכלל, תגיע לעור. מספר נוגדי החמצון הוא רב מאד ויש לכם הרבה אפשרויות. אם נזכיר רק מעט מהם: ויטמין A, C, E, D, תה ירוק, סלניום, קרוטנואידים, ליקופן, קואנזים Q10, חומצה אלפא ליפואית ועוד רבים… בחרו בתכשיר שמכיל מגוון של נוגדי חמצון ולא רק אחד. הקפידו שרמות המרכיב הפעיל יהיו נאותות. גם כאן, אם אינכם בטוחים, כדאי להשקיע ולבקר אצל הקוסמטיקאית בכדי לקבל תכשיר פעיל יותר. תכשירים אלה הם לא בהכרח יקרים יותר (ולפעמים זולים בהרבה) מהקרמים שבפארמים.

3. הקפידו על מתן לחות לעור. עור המעשן נוטה יותר ליובש, ויובש תורם למראה הלא אסתטי ולתפקוד פגום יותר של העור. רחצו את העור עם אל סבון במקום עם סבון המייבש את העור, רצוי אל-סבון עם חומצות הידרוקסיות. השתמשו בקרם המקנה לעור יותר שעות לחות לאורך היום, ישנם קרמים הבנויים במיוחד לשם כך. ואם הקרם מכיל סקוולאן הוא גם יעשיר את העור במרכיב חשוב לתפקודו ולתחושה הנעימה שלו. מבין המרכיבים התורמים ללחות העור אפשר למנות גם את ויטמין A C ו-E.

4. קלפו את העור. העור של מעשנים מתחדש בקצב יותר איטי, תאי עור מתים אינם נושרים ממנו ביעילות, ויש לסייע לעור הזה להשיל תאים ולהתחדש. בד"כ מקלפים עם חומצות אלפא ובתא הידרוקסיות. ישנם תכשירים לשימוש הביתי, אותם ניתן למרוח בשעות הערב, כל ערב או פעם ביומיים-שלושה. תכשירים אלה מחייבים זהירות מחשיפה לשמש. חומצות אלפא ובתא הידרוקסיות יכולות גם לקלף וגם לשמור על לחות העור ולתפקד כנוגדות חמצון, תלוי באיזה ריכוז הן קיימות בתכשיר. 8% ומעלה חומצות אלפא הידרוקסי, ומעל 1% חומצת בתא הידרוקסי, גורמים לקילוף. ריכוזים נמוכים יותר, ניתן לשלב בקרמים ליום כנוגדי חמצון וכמגבירי לחות העור.

5. תגברו את העור בויטמין C. ספיגת הויטמין הזה נפגעת בעור של מעשנים, ולכן מנה מוגברת תגדיל את הסיכוי של הגעת מנה גדולה יותר אל העור. ישנם סרומים של ויטמין C וישנם תכשירים המכילים את הויטמין בנוסף למרכיבים אחרים. מכיוון שקשה לייצב את הויטמין הזה בתכשירי קוסמטיקה, מעטים התכשירים שאכן מכילים רמה נאותה של הויטמין, ובצורה הזמינה והמתאימה לעור. כאן מומלץ להעדיף תכשיר מקצועי/טיפולי, מהסוג הקיים רק במכוני קוסמטיקה, ולא להסתפק בקיים בחנויות.

6. מרכיב התה הירוק, שנמצא גם הוא בתכשירים לטיפול בעור, הוא חיוני מאד בעור המעשנים. מלבד היותו נוגד חמצון עוצמתי (פי 20 מויטמין E ), הוא גם מדכא את האנזים MMP, שמפרק קולגן ושמצוי בכמות גבוהה בעורם של מעשנים. התה הירוק הנו גם נוגד דלקת, ודלקת תת-קלינית קיימת באופן מתמשך בעור המעשן. רוב תכשירי הקוסמטיקה הקיימים אינם מכילים כמות גבוהה של תה ירוק. אולם הוא קיים במכוני קוסמטיקה כתמצית מרוכזת (100%) שניתן למהול ממנה בין 5% ל-10% ולערבב בקרם הפנים.