מנגנוני פעולה – חלק א'

אחד הנושאים המרתקים והחיוניים ביותר בעולם המקצוע של הקוסמטיקאית הוא נושא החומרים הפעילים. מיהם החומרים הזמינים לקוסמטיקאית, כיצד בדיוק הם פועלים, היכן בדיוק בעור, אילו תוצאות הם יכולים לתת, באילו מינונים, ובאיזו צורת אפליקציה. מה סינרגי עם מה, ומה לא ניתן לשלב עם מה. בעידן שלנו, בו הקוסמטיקה הציבה לעצמה יעדים גבוהים ואתגריים – של שינוי מראה ותפקוד העור – ההסתכלות שלנו על המקצוע דומה לזו של רופא העור, יותר מאשר לזו של מוכרת בפארם או של עובדת בספא. כשאנו מדברים על גישה קלינית אל העור אנו מדברים על הבנה שלו, ושל החומרים הפועלים עליו, ברמה הרבה יותר גבוהה מזו שהורגלנו אליה, ומזו שלמדתן בבית הספר לקוסמטיקה. אנו מדברים על חקירה ולמידה שלכן, כמטפלות, וניסיון להבין לעומק את המצב שבו אתן מטפלות, כיצד הרקמה הזאת בנויה, מה אתן רוצות לשנות בה, מה יכול לשנות זאת, וכיצד. הבנה כזאת תשחרר אתכן מכבלי פרוטוקולי הטיפול שאתן היום עוקבים אחריהם ללא סטייה ימינה או שמאלה. בעיקר כיוון שאינכן יודעות מה בדיוק יש בכל בקבוק או בכל צנצנת של תכשיר בסדרה בת 12 המוצרים, מה תפקידו של כל תכשיר ומה תורם כל שלב בפרוטוקול הטיפול הארוך (והיקר) – אם בכלל. כפי שנאמר לכן "כל השלבים חיוניים, אי אפשר לוותר על אף אחד, או הכל או כלום" וכו`. מתוך בחינה של עשרות פרוטוקולי טיפול, של מגוון חברות, אוכל להבטיח לכן נאמנה: לא כל השלבים חיוניים, ישנן הרבה כפילויות בין שלבים וגם שלבים מיותרים, ואם היה בידיכן גם רבע מן הידע הנחוץ להבחין בכך, הייתן מוציאות על קניית חומרים/מכשירים רבע מן הסכום אותו אתן מוציאות כיום. אבל תועלת כלכלית היא רק חלק קטן מן ההבדל שיעשה הידע שתרכשו בתורת החומרים הפעילים

היכרות עם מנגנוני פעולה

ידע הוא מה שמאפשר לרופא לשנות את העור. ידע הוא מה שנחוץ גם לכן בכדי לחולל שינוי בעור. למעשה, חומרים קוסמטיים רבים נמצאים הן בשימוש הדרמטולוגים והן בעולם העבודה שלכן במכון, והחומרים הללו פועלים במנגנוני פעולה דומים. יכול להיות הבדל בריכוז בו מותר לכן להשתמש, אולם גם על כך אפשר לפצות אם תדענה להעצים את פעילותו של מרכיב מסויים בעזרת סינרגיה עם מרכיב אחר שהוספתן לטיפול. כאן לעיתים יש עדיפות לקוסמטיקאית על פני הרופא: מגוון החומרים הזמינים לקוסמטיאית (האינטליגנטית והבקיאה בהם) הוא גדול, והאפשרויות מגוונות. אחד מהאספקטים החשובים והמעניינים בתורת החומרים הפעילים הנו הנושא של מנגנוני פעולה. מנגנון פעולה הוא, בפשטות, האופן בו משפיע החומר. אתן יודעות שמריחת ויטמין C, בריכוז נאות, על העור – מחוללת עלייה בייצור הקולגן. אתן יודעות שזה קורה לא ביום אחד, אבל מריחה יומיומית של כחודשיים-שלושה כבר מראה עלייה בצפיפות הקולגן כשנוטלים ביופסיה מהעור המטופל (כפי שעושים למשל במחקרים מדעיים). כיצד עושה זאת ויטמין C? להיכן הוא מגיע בעור, עם איזה מרכיב שבו הוא "מדבר", באיזו שפה מולקולרית וכיצד בדיוק הוא מצליח לשכנע את העור לייצר קולגן נוסף? אנו יודעות שויטמין C עושה פעולות נוספות: הוא נוגד חמצון, הוא נוגד דלקת, והוא גם תורם לשמירת לחות העור. ויטמין C עובד במספר מנגנוני פעולה שונים בעור, וכמוהו גם ויטמין A (רטינול) ומרכיבים נוספים. אנו ניכנס מעט לעובי הקורה ונלמד על מנגנוני הפעולה העיקריים של חומרים קוסמטיים בעור, אבל אני כבר יכולה לשמוע את השאלות שעולות: לשם מה זה נחוץ בכלל? ואם לא אדע את מנגנון הפעולה, החומר לא יעבוד?? עד עכשיו הסתדרתי גם בלי לדעת איך החומר עבד

מה כדאי להכיר ומדוע

מהיכרות עם רבות מכן שמחתי להיווכח שאתן סקרניות, חלקכן הגדול מצפה להרבה יותר מאשר "להסתדר" ולאחר שאתן מקבלות את הידע הנכון אתן גם משנות מהרגלי העבודה שלכן. רבות אף מבצעות פריצות-דרך. נחוץ להבין מנגנוני פעולה מכמה סיבות. ראשית, ההבנה הזאת מאפשרת לכן לאמץ (לקנות) רק את הדברים הנחוצים, לוותר על המון חומרים חסרי תועלת ולשיג תועלות שונות בדרכים מגוונות, דרכים שונות מאלה שהורגלתן אליהן עד כה. דרכים מהירות יותר, יעילות יותר, זולות יותר ומגוונות יותר. אתן יודעות "מה עוד חסר" לכן בטיפול, לאחר שברור לכן מה החומרים הקיימים עושים ואיך, ובמידה והתוצאות שקיבלתן אינן מספקות – מה עוד אפשר להוסיף מבלי לעשות עוד מאותו הדבר. אתן יודעות כיצד להמנע עד כמה שאפשר מתופעות לוואי, תופעות שנגרמות ממנגנוני פעולה שלא היכרתן של חומרים שנמרחו. תדענה מה הגיוני למרוח לפני מה, אילו חומרים לא הגיוני למרוח ולהסיר ואז למרוח חומר שני וגם אותו להסיר, וכך השכבות עוד ממשיכות (מוכר, לא?…). פרוטוקול הטיפול שלכן יהיה יעיל, ענייני ומכוון למטרה. במקום שהוא ייראה כמו:
1. מרחי דרמו-ביו-ננו לושן, הסירי.
2. מרחי ננו-אקספו-אקסטרה-ויטה. המתיני 5 דקות והסירי.
3. הספיגי נטורל-גולד-מסק.
4. הוסיפי נטורל-אלסטו-שיין. הסירי. (דילוג על 7 שלבים נוספים). 12. מרחי מסיכת סיום טיפול, הסירי.

מהלך הטיפול שלכן ייראה:
1. אבחנת צרכי העור והחלטה על המטרה אותה ברצוננו להשיג.
2. ניקוי יסודי של העור, לרבות כל שאריות השומן, כדי לאפשר חדירה טובה ואחידה של תכשיר הקילוף.
3. מריחת תכשיר קילוף (בהתאם למטרה ולמצב העור). ניטרולו.
4. מריחת חומרים מרגיעים ונוגדי חמצון כדי להתמודד עם דלקת אפשרית.
5. שיקום השכבה הקרנית באמצעות מריחת חומרים פעילים עם מרכיבי NMF ושומנים האופייניים לקרנית (חומרים זמינים מאד, לעיתים קרובות באותו קרם פשוט).  6. פרידה לשלום תוך הסבר מדוע לא שמנו "מסיכת סיום טיפול" (שהרי איתה או בלעדיה הטיפול יסתיים, ובהצלחה).

הצורה השנייה להסתכל על מהלך הטיפול, עם התכווננות אל מטרות, ולא אל מותגים, היא הדרך לעבוד כמו איש מדע או קוסמטיקאית מתקדמת ולא כמו רובוט. היא גם ממצבת אתכן במקום שונה לגמרי – במקום של מומחיות לשינוי מראה ותפקוד העור. כעת נטעם טעימה קלה מנושא מנגנוני הפעולה של חומרים קוסמטיים. נכתב ע"י רונית שגב.

מנגנוני הפעולה של חומרים קוסמטיים 

לכל תרופה, לכל חומר קוסמטי פעיל ולכל חומר שגורם שינוי בעור יש אופן פעולה – אחד או יותר. יש חומרים המשפיעים באמצעות יותר ממנגנון אחד. הידע לגבי זה מצוי בספרות המדעית, והוא נצבר לאחר מחקרים רבים שנערכו במוסדות מחקר, על פי כללים נוקשים ומקובלים של עריכת מחקר. מטרת הכללים האלה היא להבטיח כי החומר שפורסם בכתב העת המדעי, בסופו של דבר, יהיה חומר שניתן לסמוך עליו. המקור ממנו דולים רופאים ואנשי מדע את הידע הוא כתבי עת מדעיים וספרות מדעית, שכתובה אמנם בשפה שאיננה מותאמת לקריאה ע"י הקוסמטיקאית אבל בהחלט שניתן להסביר את החומר בשפה פשוטה ומובנת. שנים רבות של מחקר לימדו אותנו מיהם החומרים המשפיעים, כיצד, באילו מינונים, באיזו צורת מריחה, כעבור כמה זמן, מה מעצים את מה ומה מחליש את מה. יש לדעת, שבחלק מן החומרים – אנו יודעים ברמה די טובה מה הם מחוללים, אבל לא ממש ברור כיצד – מהו מנגנון הפעולה. זה אופייני, למשל, לחומרים צמחיים – שהם תרכובות עשירות בכימיקלים שונים שלא כולם מוכרים ולא ברור מה תפקידו של כל אחד בכוח. איכשהו, יחדיו הם מחוללים השפעה. חומרים אחרים הם פשוטים יותר – ויטמין כלשהו, מינרל, פפטיד – שנחקרו כשלעצמם והידע עליהם רב ומבוסס.  מנגנוני פעולה של חומרים פעילים בקוסמטיקה

•   השפעה על קולטנים
•    עיכוב אנזימטי (תחרותי/לא תחרותי)
•    נוגדי דלקת
•    סתירת רדיקלים חופשיים
•    ניתוק דסמוזומים
•    סיוע לשמירת לחות העור
•    חומרי גלם המגבירים סינתזה של מאקרו-מולקולות
•    חומרי גלם המשלימים מרכיבי עור חסרים
•    חומרים אנטיספטיים – נוגדי זיהום

כפי שאתן משערות, זה איננו מובן מאליו שמריחת ויטמין A על העור תגרום לכך שהוא "יהיה יותר יפה". החומר הזה צריך לשכנע את העור להתנהג אחרת, והדרכים של חומרים לשכנע את העור להשתנות הן דרכים שונות ומגוונות. המנגנונים העיקריים לפעילות מרכיבים קוסמטיים מופיעים בתרשים שבמסגרת. הראשון בהם הוא השפעה על קולטנים. קולטנים הם מבנים מולקולריים היכולים להיות ממוקמים בקרום התא, בתוך התא, בתוך הגרעין וכן מחוץ לתא. המשותף לכולם הוא היכולת לזהות חומר ספציפי ולהגיב עליו – לגרום לתא או למרכיבים שבו לבצע פעולה. פעולה כמו: לפתוח תעלות מיוחדות בקרום התא ולאפשר כניסת חומרים פנימה, או יציאת חומרים החוצה; להגביר את ייצורם של חלבונים מסוימים, להגביר קצב חלוקת תאים או להאט אותו, ועוד. בעולם הקוסמטיקה – חומרים הפועלים על קולטנים הם למשל: רטינול, פפטידים ביומימטיים, אסטרוגנים צמחיים… רטינול, לאחר שהפך בעור לחומצה רטינואית, נקשר לקולטן בגרעין ומשפיע על ביטויים של למעלה מ-40 גנים. גנים האחראיים על יצור של קולגן (כלומר – סיוע במיצוק), על הקטנה בפעילותם של סבוציטים (כלומר מיוצר פחות חלב), על ויסות קצת חלוקת קרטינוצטים (יכול לחולל קילוף אך גם להאט חלוקת-יתר במקרים פתלוגיים), על דיכוי פעילות אנזימי MMP הגורמים הרס של מרכיבי המטריקס (עוד סיוע למיצוק) – ועוד. הפפטידים הביומימטיים הקשורים במיצוק נקשרים לקולטן בממברנת התא. הם מחוללים שרשרת פעולות שבסופה מיוצרים קולגן חדש וחומצה היילורונית (ככלל – פרוטאוגליקנים חדשים). החומרים הפועלים על קולטנים מאופיינים בתכונות מיוחדות, שגם אותן כדאי להכיר. בחומרים כאלה, למשל, יש אלמנט של התרגלות העור, ויש לעבוד איתם בצורה נכונה כדי לשמור על רגישות העור לטיפול. בחומרים אלה גם שימוש במינון גבוה מזה שנמצא כפעיל עלול להביא לתוצאה הפוכה

מנגנונים נוספים כל הזכויות שמורות לביופור

מנגנון הפעולה הבא הוא עיכוב תחרותי. ברפואה וגם בקוסמטיקה ניתן לעכב אנזימים, ע"י התחרות על קישור לאתר הפעיל שלהם. האנזים טירוזינאז, למשל, יוצר את הפיגמנט מלנין מהחומצה האמינית טירוזין. חומרים קוסמטיים מדכאי-מלנין כמו הידרוקינון, ארבוטין, חומצה קוג`ית, חומצה אזלאית – יכולים גם הם להיקשר אל האתר הפעיל באנזים טירוזינאז. אבל הקישור שלהם לא יפיק את הפיגמנט מלנין. מריחת החומרים האלה מהווה "תחרות", וכיוון שחלק מהאנזימים (הטירוזינאזות) נתפסו ע"י החומר המתחרה, יקטן הייצור של מלנין בעור. זהו עיכוב תחרותי הפיך – כלומר, יחול עיכוב כל עוד נמרח את החומר. אם נפסיק למרוח את החומר – תיתכן חזרה למצב הקודם, כיוון שלא באמת השמדנו את האנזים יוצר הפיגמנט. אנו רק דיכאנו את פעילותו לזמן-מה, באמצעות תחרות. ישנם מעכבים לא-תחרותיים ומעכבים בלתי הפיכים – כאלה שמבטלים לגמרי את פעילות האנזים. בקוסמטיקה אינכן משתמשות בהם, אבל ישנם כמה שימושים רפואיים. קבוצת החומרים הבאה היא נוגדי דלקת. המשפחה הזאת למעשה עובדת במספר אופנים – הצרת כלי דם, שחרור ציטוקינים אנטי דלקתיים, וסתירת רדיקלים חופשיים. לעיתים אתן מורחות חומרים יקרים שביכלתם לבצע כיווץ זמני של כלי דם, שבמקרים רבים הוא אכן נחוץ, אולם ניתן להשגה גם עם ג`ל קר / קרח או שקית אפונים שהוקפאו (וודאו שהלקוחה עוצמת עיניים, לא הכל צריך לדעת…). על נוגדי דלקת ועל תהליכי דלקת בעור ראוי לכתוב מאמר נפרד, לכן נסתפק במעט הזה ונמשיך למנגנון הבא: סתירת רדיקלים חופשיים. הזכרתי את הפעולה הזאת בנפרד, כיוון שרדיקלים חופשיים קשורים גם לדלקת ולכן הם חלק מהפעילות נוגדת הדלקת שנרצה לחולל, וגם לתהליכים שונים של הזדקנות העור והרס שלו. רדיקלים חופשיים נוצרים כל הזמן, אם כי בגיל הבוגר יותר – ההגנה מפניהם יורדת, כמות נוגדי החמצון הטבעיים יורדת, ותהליכים יוצרי-דלקת חדשים, שלא היו בגיל הצעיר, צצים עם הגיל. לכן החשיבות בשימוש בהם עולה עם הגיל וכמובן במצבים של: עישון, חשיפה רבה לשמש, עורות מגורים ורגישים באופן מיוחד ועורות שנרצה לשקם. המנגנון הזה מספיק מוכר לכם, לכן לא נתעכב עליו. מנגנון מוכר מאד נוסף הוא ניתוק הדסמוזומים בין תאי האפידרמיס. את זה אתן עושות באמצעות חומצות הידרוקסיות ומקלפים אנזימטיים (בעיקר). אם נזכור כי דסמוזומים קיימים רק באפידרמיס, כלומר שתאי האפידרמיס נוגעים זה בזה לעומת תאי הדרמיס שאין ביניהם חיבור, ברור שהחומצות ההידרוקסיות אינן מבצעות פילינג בדרמיס. מה שכן יכול לקרות בריכוזים מסוימים הוא פעולה דמויית כווייה – אולם כאן המדובר במנגנון שונה. קבוצת החומרים הבאה היא הלחותנים – המסייעים לשמירה על מחסום העור ומניעת אבדן מים. בקבוצה זאת קיימים – חומרי MNF, חומרים אוטמים וחומרים המשחזרי מרכיבים של השכבה הקרנית. שלושת אלה, בהרכבים כאלה או אחרים, מצויים בקרמי לחות. קבוצה זאת ראויה גם היא למאמר נפרד, כיוון שנושא הקורנאולוגיה צובר תאוצה והידע עליו רב ומעניין. אבל כבר עתה אשלח אתכם אל יצרני הקוסמטיקה עם השאלה: מהי מסיכת-לחות? מה בעצם הופך את מסיכת הלחות, אותה אתן מורחות ומסירות, לגורם שישנה את יכולת העור לשמור מים? (אני מניחה שאתן יודעות שהמסיכה לא "מחדירה" לחות, ושלחות היא תכונה של העור). מה ההבדל בין מסיכת לחות לקרם לחות-? מהם המרכיבים השונים בין השניים, ומדוע? (תזכורת – אם תדעו מה התשובות, תוכלו להשיג את המטרה, אם יש כזו, גם באמצעים אחרים). על מנגנוני הפעולה הבאים נשוחח במאמר הבא – החלק השני

מה שלמדנו ומה שנלמד בהמשך

הסקירה הזאת, גם אם היא נראית "עמוסה" במידע, היא למעשה היכרות קצרצרה עם התחום בו עליכן להיות בקיאות. זהו למעשה עולם המקצוע שלכן. בחלק השני נדבר על מנגנוני הפעולה הנוספים, על צורות אפליקציה שונות ועל היכולת של העור להפיק תועלת מחומרים – במה זה תלוי. נברר כיצד נוכל להתייחס אל שפע המידע המקצועי בצורה יותר חוקרת ונבונה, כלומר – נפתח מעט חשיבה מדעית. בהתחשב בכך שכל קוסמטיקאית היא מדענית ברמה כלשהי – הכלים האלה הנם הכרחיים להצלחה. כל קוסמטיקאית חוקרת את עור הלקוח/ה, דולה מראשה את הנתונים הנחוצים לגבי: מה השתבש, מה יכול לשנות את המצב, וכיצד – ומיישמת את הידע. בדיוק כפי שמבצע הרופא, ופעמים רבות – גם עם חומרים דומים. דומים באופן מלא או דומים במנגנון הפעולה שלהם (שמבחינתכן זה היינו-הך)