תפקידי העור

לאפידרמיס 3 תפקידים: (1) הגנה על הגוף מתנאי הסביבה העויינים, ובפרט מנזקי קרינת השמש; (2) מניעת איבוד מוגזם של מים לסביבה; (3) הגנה מפני זיהומים.

1.הגנה מתנאי הסביבה

חלק מקרינת ה-UV (אולטרה סגולה) מוחזר ע"י השכבה הקרנית, חלק נבלע ע"י המלנין בתאי האפידרמיס וחלק מתפזר בעור. כל שלושת התהליכים תורמים לפונקציה החיונית של הגנת גרעין התא באפידרמיס, והקולגן – בדרמיס. אולם – האנרגיה שהתפזרה בעור יוצרת הרבה חלקיקים בלתי-יציבים ובעלי אנרגיה גבוהה: רדיקלים חופשיים. הרדיקלים החופשיים הם מאד ריאקטיביים, הם תוקפים את מרכיבי העור ואת הרקמה כולה. מסיבה זאת, קרני UV גורמות נזק כה רב במהלך שנים של חשיפה לשמש.

 רדיקל חופשי הוא מולקולה ש"איבדה" אלקטרון. אלקטרונים נעים תמיד בזוגות, ולכן מולקולה שאיבדה אלקטרון הופכת לחסרת-יציבות, ומאד ריאקטיבית. היא "תוקפת" מולקולות אחרות בכדי לגנוב מהן אלקטרון, ולהשלים את המערך היציב שלה. ההתקפות הללו גורמות נזקים קשים לכל מרכיבי התא, לחלבונים ולהקמות בכלל. רדיקלים חופשיים נוצרים במהלך חיי התא השוטפים, וכן כתוצאה מחשיפה לקרני UV.

נוגד חימצון הוא מולקולה שיש לה אלקטרון "עודף", שהיא יכולה למסור אותו, ועדיין להישאר יציבה. בגלל התכונה הזאת, נוגד החימצון מנטרל רדיקלים חופשיים ע"י מסירת האלקטרון שלו לרדיקל, והפיכתו למולקולה יציבה.

2. מניעת איבוד מים לסביבה

במהלך היום גופנו מאבד מים באמצעות תהליך רציף של אידוי, בכמויות זעירות, דרך העור. מניעת איבוד מוגזם של מים הינה חשובה – הן לעור והן לגוף עצמו. באפידרמיס נורמלי, כמות המים הולכת ופוחתת ככל שאנו מתקרבים אל שטח פני העור. בשכבה הבזלית יש 70%-75% מים, אך בשכבה הקרנית – רק 10%-15%. השכבה הקרנית הנה גבול חשוב המאפשר שליטה על איבוד המים. היא גם חשובה כגבול המגן מפני הסביבה החיצונית, באשר היא קשוחה מצד אחד אך גמישה מאידך –כל עוד היא לחה. אם תכולת המים בשכבה זאת יורדת אל מתחת ל-10%, היא נעשית יבשה, פחות גמישה ויותר מועדת לנזק, שבירה וזיהום. עובי האפידרמיס הוא כ-35 מיקרומטר כשהוא יבש, אך הוא יכול להגיע ל-48 מיקרומטר בהידרציה (לחות) מלאה. הדבר תלוי יותר בלחות ובטמפרטורה ופחות בשאלה כמה שתינו.

3. מניעת זיהום

השכבה הטבעית של "תחליב" מים בשמן, על פני העור, היא הגבול הראשון המגן בפני פלישת מיקרואורגניזמים כמו חיידקים, פטריות ושמרים. השכבה הקרנית מספקת את הרמה השנייה של הגנה. תאי דם לבנים יכולים לתפוס ולהשמיד חיידקים שפולשים לדרמיס. כתוצאה מכך, יכולה להיווצר מוגלה. האפידרמיס מכיל גם תאי הגנה מיוחדים- תאי לנגהרס, המפוזרים בין הקרטינוציטים. הם מחסלים חלקיקים זרים שמצאו את דרכם לתוך הגוף, ומעבירים אותם ללימפוציטים בבלוטות הלימפה, שם הם מנוטרלים.

התאים הארוזים-היטב בשכבת הקרנית מספקים גבול כנגד חמרים מזיקים מבחוץ, כמו גם כנגד אבוד מים.

1. הגנה לגוף מפני זעזועים וחבלות. לקולגן חלק חשוב בתפקיד זה.

2. אספקת חמצן וחומרי מזון (נוטריינטים) דרך כלי דם, לחלק החי שבאפידרמיס.

3. הסרת פסולת מטבולית מהאפידרמיס, דרך אותם כלי דם.

4. מעניק צורה וארגון לאיברי הגוף ע"י החזקת כל המבנים יחדיו.

5. תורם במתן צבע לעור, בפרט באנשים עם מעט מלנין באפידרמיס.

6. למבנים שבתוך האפידרמיס תפקיד ייחודי: ויסות טמפרטורת הגוף ע"י שליטה על זרימת הדם וההזעה.